פרקים 13, 14 ו-15 מן הספר "חג האבנים: סיפורי סתיו וחורף של הפיה טִיפְּטוֹ קלת הרגל"
The Festival of Stones: Autumn and Winter Tales of Tiptoes Lightly, The Myth of Elah-Jah
מאת רֶג דאוּן
תרגמה מאנגלית: תומר רוזן גרייס
© Copyright Reg Down
כל הזכויות שמורות לרֶג דאוּן, 2005. אין לשכפל, להעביר או להשתמש בסיפור זה בחלקו או בשלמותו בכל צורה ללא רשותו של המחבר, מלבד ציטוטים קצרים במאמרי ביקורת ובחוות דעת.
האגדה על אלה-יה מסופרת בחג החיות על ידי פיית העצים טִיפְּטוֹ קלת הרגל. היא מוקפת בהמון חיות, ביניהן פיל בשם אוֹמְפְּלִיאַנְט.
ההתאספות
"הלילה נחגוג את חג החיות," אמרה טִיפְּטוֹ. "מהרו, שלא נאחר." היא דיברה אל אִצְטְרוּבָּלוֹן וּפִלְפֵּלוֹן, אשר היו עסוקים בהברשת זקניהם בעזרת ראשי דרדרים.
אתה צריך להיזהר מאוד כשאתה מבריש את זקנך בעזרת ראש דרדר – זה דוקר!
"אַאוּץ'!" אמר פלפלון ודקר את עצמו. "בכלל, למה אנחנו צריכים להבריש את הזקנים שלנו כל כך יפה? אני אוהב שהזקן שלי עבות ופראי."
"כי יום חג היום," השיב אצטרובלון. "וחוץ מזה, ג'רמי העכברון הבריש את הפרווה שלו יפה כשהוא בא הנה אל חג האבנים. אנחנו צריכים להיראות יפים ממש כמוהו."
"טוב, אני מניח שאתה צודק," רטן פלפלון ונעל את מגפיו האדומים היפים ביותר. "כבר הגיע הזמן ללכת?"
"כן," אמרה טִיפְּטוֹ. "הגיע הזמן ללכת."
אצטרובלון נעל את מגפיו הצהובים. ....
להמשך קריאה, הנה הסיפור להורדה. בהנאה!
