המלאך בקצה הרקיע / (C) תומר רוזן גרייס
למי שלא קראה עדיין את הפוסט "חזרתיות בסיפור כאמצעי מרגיע" - הנה הסיפור שהופיע שם. מוזמנות גם להוריד אותו להדפסה (למטה בעמוד זה), לספר לילדים ולילדות וליהנות מההשפעה המרגיעה - וגם להמשיך אותו בעצמכן לפי אותו עיקרון!
היֹה היה מלאך רחום ששכן בענן בקצה הרקיע. הוא היה מלאך טוב ואוהב, שרצה להיטיב עם כל היצורים שבעולם.
מדי ערב הוא היה יוצא מבית הענן שלו ועף לו לסיור על פני כל האזור, בטבע וביישובים ובשדות, לבדוק אם מישהו זקוק לעזרתו.
ערב אחד, יצא המלאך מביתו ועף לו מעל נחל אחד. הוא הבחין באוגר קטן שרצה לעבור את הנחל – אבל לא יכול, כי הזרם היה חזק מדי.
ירד המלאך בעדינות למטה, לקח את האוגר הקטן בכנפו, העביר אותו מעל הנחל והניח אותו על הגדה השנייה.
"תודה, מלאך יקר!" קרא האוגר הקטן בשמחה, "עזרת לי מאוד!" והוא אץ לו לדרכו.
"בשמחה!" ענה המלאך והמשיך לעוף...
עף המלאך הטוב הלאה, לעבר היער. לפתע ראה פרפר קטן שכנפיו נדבקו ולא יכול היה לעוף.
בא המלאך ונגע בידי הקסמים שלו מגע של קסם בכנפי הפרפר – והן נפרדו והפרפר עף לו לאוויר הפתוח.
"שלום", אמר הפרפר, "שלום ותודה!" והוא עף לו לדרכו.
"בשמחה!" ענה המלאך והמשיך לעוף...
עף המלאך הטוב הלאה, עד שהגיע למקום ששם ראה שתי חיפושיות קטנות, אחוזות בקורי עכביש ולא יכולות לנוע.
המלאך נגע בהן בידיו מגע של קסם ושחרר אותן. לאחר מכן, הוא נגע בהן במטה הקסמים שלו והן אחזו שוב ידיים והתחילו לעוף לעבר שיח אחד עם פירות אדומים, צוחקות ומאושרות.
"שלום מלאך טוב, תודה לך!" הן קראו אליו תוך כדי מעוף.
"בשמחה!" ענה המלאך והמשיך לעוף...
הפעם עף המלאך בחזרה לביתו. הוא היה כבר עייף ורצה לישון ולנוח. הוא היה מרוצה ושמח שהצליח לעזור לאוגר הקטן, לפרפר הקטן ולשתי החיפושיות הקטנות. מחר בערב הוא יעוף שוב לחפש מישהו שיוכל לעזור לו.
הוא הניח ראשו על כרית הענן שלו ושקע בשנת מלאכים מתוקה...
Comments