מה אומרים הפרפרים?

אם אנחנו רוצות שילדינו יחוו את הטבע מקרוב, כדאי לנו להביא את הטבע ויצוריו קרוב אליהם - והכי טוב - ממש לגינה שלנו! כתבתי את הכתבה כדי לתת לכן השראה להזמין פרפרים לגינה!

פרפרים הם מן היפים והמיוחדים שביצורי הטבע והם מביאים שמחה ויופי לכל מקום שאליו הם מעופפים. אפילו הצנועים שבהם מביאים קלילות ונועם אל סביבתנו. הם מופיעים עם בוא השמש, החום והאור, ונשארים עד שהקור והרטיבות שולחים אותם למעין שנת חורף בתוך גלמיהם.

האם אתם רוצים לראות יותר פרפרים בגינה? השאירו להם פרחי בר!

זנב הסנונית בגינה שלי

כשהחורף חולף והאביב מגיע, מתעוררים גם הפרפרים משנת החורף שישנו בתוך גלמיהם. כל אחד בזמנו ובעתו בוקע מן הגולם כזחל, הופך לפרפר, מטיל ביצים, ו"מגדל" שוב זחלים ששבים ומתגלמים ולבסוף בוקעים כפרפרים. רוב הפרפרים שאנו רואים חיים כשבוע, אורך חיים ממוצע של פרפרים למיניהם בכלל הוא כחודש, אך ישנם פרפרים כמו הדנאית המלכותית, למשל שיכולים לחיות כשבעה תשעה חודשים. אורך חייהם תלוי בגורמים רבים כמו מין, גודל, באיזו עונה בקעו מן הגולם, תנאי המחיה ועוד. רוב הפרפרים הם צמחוניים ועיקר מזונם הוא צוף פרחים. עם זאת, יש פרפרים הנמשכים לפירות תוססים, ופרפרים רבים ימצצו נוזלים אפילו מבוץ בימים חמים.

נימפית היערה.

למרבה השמחה, יישובנו מלא בפרחים וצמחים, והפרפרים אוהבים אותו ובאים לבקר גם בגינות שלנו.

אך מי שרוצה להזמין אותם באופן מיוחד, ייטיב לעשות אם ישאיר להם חלקת פרחי בר בגינתו, לפחות כל עוד היא אכן פורחת…

בשביל לדעת אילו צמחים ופרחים אוהבים פרפרים יש לחקור מעט, כי מה שנראה לעין כפרח יפה ושופע לא בהכרח מכיל צוף שמושך פרפרים. מצד שני, כשפרפר מגיע לפרח כדי לשתות ממנו צוף, פעמים רבות הצמח הזה איננו הצמח שעליו תטיל הפרפרה את ביציה, כך שאם הצמח שהיא זקוקה להטלה לא יימצא בגינה או בסביבתה, לא כל כך בטוח שהיא תשוב לבקר בה.

פרחים עתירי צוף שחביבים על פרפרים משותפים בדרך כלל למספר גדול יחסית של מיני פרפרים שונים. הצמחים הפונדקאים, לעומת זאת, משמשים לרוב כמקום שעליו מטילים רק פרפרים ממין מסוים את ביציהם.

לימונית האשחר הצהובה היפהפייה, למשל, מטילה רק על מינים של שיחי אשחר. לאחרונה היא מרבה להתעופף בהרדוף הרבה באביב, שכן מסתבר שקיימים לא מעט אשחרים ביישובנו ובסביבתו.

לימונית האשחר. צילום: עוז בן יהודה.

נימפית הסרפד המדהימה, שהחודש כבר הופיעה אצלנו, מטילה רק על צמחי סרפד הכדורים. יש לנו מזל שקיימים כרי סרפד גדולים ביער ובשדות שסביבנו, אחרת אולי לא היינו זוכים כלל לראות את היפהפייה השחורה כתומה הזאת.

לכאורה, מי היה רוצה לגדל שדה סרפדים בחצרו? אולם אם יש למישהו פינה בחצר גדולה והרבה התלהבות, הוא יכול בהחלט לנסות למשוך אותה באופן זה לגינתו… (מה גם שסרפדים ידועים כמועילים ובריאים ביותר בפני עצמם...).

נימפית הסרפד. צילום: עוז בן יהודה.

דובי בנימיני, חוקר פרפרי ארץ ישראל ומייסד אגודת חובבי הפרפרים בישראל, ומחברו של הספר הנפלא "גינת הפרפרים בישראל", אומר שעל ידי טיפוח צמחים פונדקאים של מיני פרפרים בגינתנו ניתן לעזור לאותו מין פרפרים להתביית בגינתנו ולהקים שם דורות על דורות של פרפרים, להנאתנו וגם להנאתם, שכן בימינו כבר לא תמיד מוצאים הפרפרים בכל מקום את הצמחים הנחוצים להם. זאת, לא רק מפני שאנשים לא אוהבים לחיות בסביבה מטופחת, אלא משום שפעמים רבות פשוט איננו מודעים לצמחים המסוימים שלהם הם זקוקים, ולכן אנו מתייחסים אליהם כאל "עשבים שוטים" ומנשלים אותם בתקיפות מגינתנו.

העדיפו פרחי בר

מה שלא כולם יודעים הוא, שפרחים תרבותיים רבים אינם עתירי צוף כלל, ולפרפרים פשוט "אין מה לעשות עליהם"… ולרוב גם לא להטיל עליהם את ביציהם, אם כי יש יוצאים מן הכלל. רפרף ההרדוף, למשל, בנוסף לצמחי הרדוף, יכול להטיל גם על צמחי וינקה תרבותית.

לכן, על מנת להזמין פרפרים לגינתנו עלינו להוסיף לה צמחים ופרחים הידועים כאהובים על מיני פרפרים המצויים באזורנו, הן כמקור לצוף והן כצמחים שעליהם יוכלו מינים אלה להטיל ביצים ולהתרבות.

צמחים מלאי צוף שפרפרים אוהבים יכולים להיות שיחים קבועים רב שנתיים – או צמחים עונתיים.

בין הבולטים שבשיחים הרב שנתיים נמנים לנטָנה לילכית עדינה, שיח אברהם מצוי, רוזמרין, ריחן סגול. כמו כן מצוינת ליפיה זוחלת, מיני לבנדר ועדעד, בודליית דוד המכונה "שיח הפרפרים", וידליה תלת אונתית (צמח נפוץ בגינות שמוצלח לכיסוי שטח, ירוק כהה עם פרחים צהובים) ועוד.

בין הצמחים העונתיים עתירי הצוף בעלי המשיכה הגדולה ביותר לפרפרים נכללים: מיני חרדל ובכלל כל בני משפחת המצליבים, לפתית מצויה, מיני תגית, טיון דביק, חרצית, עכנאי שרוע, סביון אביבי, ציפורנית, דרדר, ברקן, חלמית, חרחבינה מכחילה, תלתנים למיניהם, מיני ארכובית ואחרים.

הטוב ביותר הוא לשתול בגינה צמחים מושכי פרפרים לפי משפחות, שכן משפחות צמחים מסוימות לרוב מושכות גם משפחות פרפרים מסוימות.

למשל, כל צמחי משפחת הפרפרניים יזמינו מיני כחלילים לגינה. שעועית, אפונה, לוביה מצרית, תורמוס… כולם ימשכו את כחליל האפון. ישנם גם שיחים רב שנתיים ממשפחה זו, כגון אחירותם, וקידה שעירה, שבגלל שהיא קוצנית מתאימה יותר לשטחי יער). למה לא פשוט לזרוע צמחים רבים כאלה בפינה מלאת שמש בגינה, אולי אפילו ליד שיח שעליו הם יוכלו לטפס? אפילו אם לא יניבו מספיק תרמילים למאכל, פרחיהם יהווה מוקד משיכה מלבב לכחלילי האפון הקטנים והחמודים, שעשרות מהם עופפו סביב שדרת הלוביות המצריות היפה בגינה של בית אלישע…

מה עם החלמית?

פרחיה ועליה של החלמית/חובזה אהובים על פרפר הנקרא הספרית החלמית.

הספרית החלמית. צילום: עוז בן יהודה.

אך בנוסף הם חביבים גם על נימפית החורשף היפה, שתגיע אליכם אם יהיה לכם יער חלמיות קטן בגינתכם. ניסיתי זאת בשנה שעברה וזה הצליח… ! מקץ ימים רבים היא אכן באה! ואילו היה ה"יער" נשאר, יתכן שהיא הייתה מתנחלת בגינתי, והייתי רואה אותה הרבה יותר.

נימפית החורשף. צילום: אלכס עוז.

נימפית החורשף. צילום: עוז בן יהודה.

מה לגבי כרוביים?

משפחת המצליבים, הכוללת מיני תרבות ובר גם יחד – חרדל מצוי, לפתית מצויה (מומלץ במיוחד!), כרוב, כרובית, ברוקולי קולרבי, צנון וצנונית, ועוד, ובנוסף גם צמחי כובע הנזיר, הם הבחירה הקלאסית להזמנת הרבה מאוד סוגי לבנינים אל גינתכם.

לבנין הכרוב. צילום: עוז בן יהודה.

אגב, דובי בנימיני ממליץ למי שמגדל מיני כרוביים להסיר אותם בחיתוך ולהשאיר את העלים החיצוניים הפרועים להמשיך לצמוח בגינה בשביל להביא אליה לבנינים בלי לוותר על הכרוב בארוחה - ובעיניי זה רעיון מקסים!…

גם צמח הצלף הקוצני חשוב מאוד כמקור מזון לזחלי לבנינים בעונת הקיץ, ומומלץ להשאיר צמחי צלף בשולי גינתכם אם הם מופיעים ואינם במקום שמפריע מדי. פרחיהם יפים והלבנינים אוהבים אותם, בפרט לבנין משויש (לבן עם דוגמאות שחורות על כנפיו) ולבנין הצלף הכתמתם בקיץ.

זנב הסנונית, הפרפר אולי היפה והמרשים ביותר, גדל על פיגם, פיגמית בר או שומר בר. וכיוון שהאחרונים כבר פחות מצויים, ולאור העובדה שכ-2% בלבד מן הזחלים שורדים והופכים לפרפרים כיוון שיש להם אויבים שונים, הרי שתילת פיגמים רבים בגינה בעונת האביב תביא אל גינתכם פרפרים וכן תעזור להם להמשיך לחיות ולהתרבות ולשמח אותנו. (הפרפר על הווינקה שאתם רואים בתמונה הוא פרפר שגדל, שוחרר וצולם על-ידי ועל ידי ילדיי בגינתי).

פרפר זנב הסנונית על וינקה גדולה. צילום: תומר רוזן גרייס.

כיוון שהזחלים חביבים על ציפורים מסוימות וגם על מין מסוים של צרעות, ניתן לגדלם בתוך בית רשת, אבל באופן פשוט אפילו יותר, הצלחתי להגן על זחלים רבים מכליה על ידי נעיצת מקל פשוט ליד הצמח, שעליו כילה המסודרת כאוהל מסביב לצמח אחרי שבוקעים עליו הזחלים. בכל עת צריך שיהיו גם כמה צמחי פיגם גלויים, שעליהם תוכלנה הפרפרות להטיל. בניגוד ללבנינות המטילות מספר רב של ביצים בבת אחת, הנקבות של זנב הסנונית מטילות ביצה יחידה בכל פעם, שאפשר ממש לראות אותה על גבי עלה הפיגם.

זחל של דובון יפהפה. צילום: אמיר ויינשטיין

צמח בר מעניין שבוודאי איש כמעט ולא שם לב אליו הוא עוקץ העקרב המצוי, עליו מטיל ומתרבה הדובון היפהפה. השנה אפילו ראיתי שני זחלים אמיתיים של דובון יפהפה על הצמח הצנוע הזה שגדל בשולי דרך העפר המובילה אל החורשה. למעשה, זהו סוג של עש נאה וחביב שרואים אותו לעתים ליד הבית, ויש לו פסים ורודים על הכנפיים בחודש נובמבר בערך.

לסיום בינתיים, הטיון הדביק. צמח זה הוא צמח הצוף החשוב ביותר לפרפרים בשלהי הקיץ ותחילת הסתיו, ופרפרים ודבורים גם יחד יודו לנו אם נשאיר שיחים שלו בגינתנו ולידה.

אז מה אומרים הפרפרים?

הם אומרים לנו, השאירו לנו פרחי בר וצמחי בר בגינותיכם! תנו גם לצמחי הבר להישאר, כדי שיהיה לנו איפה לחיות, וכדי שנוכל להמשיך ולשמח אותכם! והשאירו פינות מוארות באור שמש בגינתכם, ופינה קטנה עם בוץ למציצת מלחים מן האדמה, וגם פינות עשב ודשא אפלוליות שחלקנו, למשל הספרית היבלית, אוהבים במיוחד, ונשמח לכן אם הדשא לא יהיה מכוסח בתקיפות רבה מדי...

השאירו בפאתי חצרותיכם צמחי צלף קוצני פורח כדי שלא נגווע בצמא בקיץ, גדלו שיחים של שומר הבר כדי שלזחלים של זנבי הסנונית יהיה מה לאכול, ותנו לציפורנים ופרחי הפשתה השעירה, לעין התכלת, לסביונים ולחרציות, וכן, פה ושם – היכן שזה לא מפריע – גם לברקנים ולגדילנים (האהובים על נימפית החורשף המקסימה, שמגדלת עליה את זחליה) – לצמוח כל עוד אפשר, ובמידה, לפי היכולת והמקום והעניין. גם גינה עם כמה לנטנות פורחות, שמוסיפים לה שפע צנוע של צמחי תבלין ותה שלחלק מענפיהם תתנו לפרוח, תשמח אותנו הפרפרים – שכן אנו אוהבים מאוד פרחי נענע, צתרה, מנטה, זעתר, ריחן ודומיהם, וכמובן לבנדר ורוזמרין.

פרפרים משמחים אותנו בחזרה. הם נותנים תמיד, אבל ייתנו יותר כשגם אנחנו ניתן להם…

לסיום: כמה רעיונות פשוטים להזמין יותר פרפרים לגינה. אפשר לנסות כל אחד בנפרד או לשלב ביניהם.

1. טפחו חלקת צמחי בר ופרחי בר בגינתכם, שיש בה שמש ישירה במשך היום.

2. השאירו עוד פינות עם שמש בגינה. פרפרים זקוקים לחום ואור כדי להיות פעילים.

3. למשקיעים: צרו פינה "דמוית אחו טבעי" בחצרכם: כר דשא ועשב קטן ומוצף שמש, מוקף צמחי בר וצמחים אחרים הידועים כצמחי צוף, בשילוב צמחים פונדקאים המושכים פרפרים גם להטלה.

4. להזמנת זנבי סנונית – שתלו מספר רב יחסית של צמחי פיגם בגינתכם. (טיפ: לעתים הם מצליחים טוב יותר בעציץ גדול מאשר ישירות באדמה). למשקיעים: נסו לגדל את הזחלים בתוך בית רשת מוגן, להאכיל אותם בענפי פיגם הנעוצים בתוך חורים עשויים במסמר במכסה של צנצנת זכוכית מלאה מים (אחרת הזחלים ירדו לשתות מים ויטבעו). מובטחת חוויה בלתי נשכחת לילדכם כשישחרר את הפרפר בעדינות לחופשי לכשיבקע!

5. להזמנת מיני לבנינים לגינתכם בשילוב עם פרחים יפים – זרעו הרבה כובע הנזיר באביב.

6. השאירו פינות לא מכוסחות וקצת "פרועות" בשולי הדשא שלכם, רצוי ליד שיחים ומטפסים ליד גדר חיה, למשל, כך שתיווצרנה פינות קצת לחות וחשוכות. פרפרי סטירית היבלית וסטירית שחורה ישמחו על כך מאוד ויאהבו לגור בגינתכם.

צילום: עוז בן יהודה.

מקור השראה ומידע עיקרי: ספרו הנפלא של דובי בנימיני, "גינת הפרפרים בישראל".

תמונות הפרפרים צולמו על ידי: עוז בן יהודה, אמיר ויינשטיין (רשום על התמונה). תמונת הפרפר על הווינקה צולמה על ידי.

כתבה מכל הלב: תומר רוזן גרייס. מרץ 2019.

עדכון קל לכבוד המעבר לאתר החדש (הנוכחי): אפריל 2022