top of page

רצוי או מצוי – על מה עדיף לספר לילד?

למשל – האם ערכי משפחה הם תמימים מדי לילדים?

בְּאוֹתוֹ לַיְלָה יָשַׁן לָנִי בֵּין הַקָּנִים וְגִבְעוֹלֵי הַסּוּף שֶׁגָּדְשׁוּ אֶת גְּדַת הַנָּהָר. הוּא לֹא הָיָה רָגִיל לַזֶּרֶם הֶחָזָק שֶׁל הַנָּהָר, וְהָיָה לוֹ קְצָת קָשֶׁה לִישׁוֹן. הוּא שָׂחָה בָּחֹשֶׁךְ עָמֹק יוֹתֵר אֶל בֵּין הַקָּנִים, עַד שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ סְבַךְ כָּזֶה, שֶׁגַּם שֶׁטֶף הַנָּהָר לֹא הִצְלִיחַ לִסְחֹף אוֹתוֹ מִשָּׁם.

בַּשֶׁקֶט שֶׁל הַלַּיְלָה, הוּא חָשַׁב עַל נָלִי. "כַּמָּה שֶׁהִיא נֶחְמָדָה!" הִרְהֵר לָנִי הַטַּבְלָן, וְהִרְגִּישׁ פִּתְאוֹם קְצָת בּוֹדֵד וְעָצוּב. חֲבֵרוֹ הַבַּרְוָז הָיָה רָחוֹק בָּאֲגַם, וְכָאן – כֵּן, נָלִי חֲמוּדָה כָּל כָּךְ, אֲבָל... אֲבָל הִיא גָּרָה פֹּה, בְּאֶרֶץ טַבְלָנֵי הַנָּהָר, עִם הַהוֹרִים שֶׁלָּהּ, וְהִיא רְגִילָה לָגוּר בַּנָּהָר, וַאֲנִי גָּר בָּאֲגַם…

"הָיָה נֶחְמָד אִם יָכֹלְתִּי לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁל נָלִי," חָשַׁב לָנִי בְּעֶצֶב, 'אֲבָל אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָאֲגַם וְרוֹצֶה לָגוּר בּוֹ. אֲנִי רוֹצֶה לָגוּר קָרוֹב לַבַּרְוָז וְלַבַּרְבּוּר, וְלַחְזֹר אֶל הַבַּיִת שֶׁלִּי... אוּלַי סְתָם בָּאתִי הֵנָּה? בִּשְׁבִיל מָה? נָכוֹן, אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, אֶת הַנָּהָר וְהַנַּחַל, אֲבָל הִנֵּה אֲנִי בַּנָּהָר, וְרַק מִתְגַּעְגֵּעַ אֶל הָאֲגַם שֶׁלִּי..."



אגם הטבלנים – ספר חדש – במחיר השקה 75 ₪ (במקום 85 ₪) לרוכשים דרך האתר עד יום רביעי הבא בערב בלבד! –165 עמודים ו-24 פרקים מהנים ונעימים להקראה לילדים!




האם לספר לילדינו על המצב הקשה המצוי?

שיעורי הגירושין גבוהים. המצב בעולם קשה. דברים רעים קורים והחדשות מייאשות. האם זה אומר שעל כך עלינו לספר לילדינו הצעירים, כדי שהם יתחשלו, יתחזקו, ילמדו לקח, יפנימו מה לא לעשות בחיים ואיזה פעולות אין להן סיכוי?

נכון, כולנו חווים דברים קשים לפעמים, ואם לא אנחנו אז שכנינו הקרובים או הרחוקים. דברים קשים, עצובים, כואבים ומייאשים. אפילו מדכאים. אבל האם עלינו לספר על כך לילדינו? לחשוף אותם מוקדם ככל האפשר לחדשות ולעיתונים – ואפילו להפוך נושאים אלה לנושאים שעליהם אנחנו ממציאות להם סיפורים? כי לספר על יופי ואהבה, על אור ושמחה, על טבע ומשחק זה תמים מדי? האם ערכי משפחה מאוחדת ומאושרת הם תמימים מכדי שנספר עליהם לילדים כיום, כי זה "מיושן" ו"לא מציאותי"?



... או דווקא על המצב הנכסף והרצוי?

אני לא חושבת כך... לדעתי, דווקא מול סיטואציה עולמית שבה קורים כל כך הרבה דברים עצובים, חשוב דווקא לחזק את האמונה במה שטוב, וזה כולל ערכי משפחה. זה לא אומר להתעלם ממה שלא טוב – גם על כך אפשר לספר! אבל להרגשתי, טיפוח האמונה הבסיסית בכך שהעולם טוב ויכול לצפון בחובו דברים טובים ומלאי תקווה, חום, ביטחון ואהבה – יש בכך ערך חשוב מאין כמוהו דווקא בגלל שכל כך הרבה מתפרק בעולם בכללותו ובעולמם של אנשים! לדעתי, סיפורים הם אחת הדרכים הכי יפות להעביר חוויה של כמה נפלא הוא כשהחיים הם שלמים, כשמתגברים על סכנות ופחד וחשים ביטחון, כשיש מי שדואג לנו, וכשאנחנו ומי שמסביבנו חווים אהבה, שמחה ואושר. אני חושבת שמי שלא חווה תחושות אלה מעולם – יהיה לו קשה פי כמה לפתח זאת בעצמו וגם לשמור על הרגשת השלמות בחייו. ולכן, דווקא משום שקיימים כל כך הרבה שברונות לב ושברים משפחתיים – אני אוהבת לספר על משפחות שלמות ומאושרות! לפחות דרך הסיפור, אפשר להעניק לילדים את החוויה הזאת ובכך לחזק את בטחונם ואמונתם בחיים ועתיד טובים שבהם זה אפשרי!