בַּבּוּלִי הַקָּטָן חַי לוֹ בַּגִּנָּה בְּיַחַד עִם בֻּלְבּוּלִים אֲחֵרִים, שֶׁכֻּלָּם נִרְאִים דּוֹמִים מְאוֹד זֶה לָזֶה. כָּל יוֹם הֵם מִתְעוֹפְפִים לָהֶם בֵּין הָעֵצִים וְהַשִּׂיחִים וּמְפַטְפְּטִים בְּעַלִּיזוּת. יוֹם אֶחָד, בַּבּוּלִי מִתְבַּלְבֵּל מְאוֹד... עַל מָה הוּא מִתְבַּלְבֵּל? וּמָה הוּא עוֹשֶׂה אָז? זֶהוּ סִפּוּר תָּמִים וּמְשַׁעֲשֵׁעַ שֶׁיְּלָדִים וִילָדוֹת יֵהָנוּ מִמֶּנּוּ וְיֹאהֲבוּ אוֹתוֹ, וַאֲשֶׁר יְקָרֵב אֶת חַיֵּי הַצִּפּוֹרִים וְהַטֶּבַע לְלִבָּם.