לַיְלָה אֶחָד, תִּלְתּוֹן הָאַרְנָבוֹן הַקָּטָן לֹא מַצְלִיחַ לְהֵרָדֵם. הוּא מְבַקֵּשׁ מֵאִמּוֹ לְהַרְשׁוֹת לוֹ לָצֵאת קְצָת הַחוּצָה אֶל אֲוִיר הַלַּיְלָה הַמּוּאָר בְּאוֹר הַיָּרֵחַ. אֵלּוּ חַיּוֹת הוּא פּוֹגֵשׁ שָׁם? וְאֵיךְ הוּא לוֹמֵד מֵהֶן לָלֶכֶת לִישׁוֹן?

עַל כָּךְ תִּקְרְאוּ בְּסִפּוּר זֶה, שֶׁאוֹתוֹ תּוּכְלוּ לְסַפֵּר שׁוּב וָשׁוּב לְיַלְדֵיכֶם הַקְּטַנִּים לִפְנֵי הַשֵּׁנָה. הַצִּיּוּרִים בְּצִבְעֵי מַיִם וְהַשָּׂפָה הַתְּמִימָה וְהַיַּלְדִּית מַעֲנִיקִים לַסֵּפֶר אֶת סִגְנוֹנוֹ הַמְּיֻחָד וּמְסַיְּעִים לַיֶּלֶד בַּמַּעֲבָר הֶעָדִין מֵעוֹלָם הַיּוֹמְיוֹם אֶל עוֹלַם הַשֵּׁנָה וְהַחֲלוֹם.