קצת כמו עם הספרים והסיפורים שלי לילדים, החזון של כמעט כל הספרים שרציתי לכתוב נוצר מאוד מהר, כמו כזה קרע בעננים שדרכו פורצת פתאום השמש. זה קרה סביב שנת 2009, ובעצם מאז אני עובדת כל הזמן ליצור את כל מה שפרץ אז לדמיוני כחזון די ברור. היו עוד "קרעים בעננים" כאלה – וגם שברי ענן... (בעולם שלי, גשם זה דבר טוב ואהוב מאוד!) כשהכל הגיע במבול זלעפות.

ציפורים מביאות לי הנאה מדי יום באופן כל כך יפה ופנימי, שקשה לי להביע אותו במילים רגילות. ואני כל כך רוצה לבטא את השמחה הזאת שאני חשה כשאני רואה אותן מגיעות אל הבית הקטן שבניתי להן מול חלון המטבח שלי וזוללות פירורי לחם או שברי בוטנים... שאני כותבת עליהן סיפורים ומציירת אותן! סיפורי ציפורים...

האם ציורים בספרי ילדים חייבים להיות צבעוניים או שאפשר גם בשחור לבן? שאלה זו העסיקה אותי מאוד, בעיקר כשהבנתי שלאייר ספר של 160 עמודים בצבע ולהוציא אותו לאור זה משהו שרק הוצאות לאור גדולות יכולות להרשות לעצמן – וגם זה לא תמיד... המהדורה היפה של "פו הדוב" שבה האיורים בשחור-לבן מופיעים עם צביעה עדינה – כמה כאלה יש כבר?