טעימות וציורים
מתוך הספרים
שירי ערש
ספרים לגילאי 3 - 7
סיפורים על חיות חמודות



תלתון הארנבון לומד ללכת לישון

תלתון הארנבון לומד ללכת לישון
סיפור לפני השינה שסיפרתי לילדיי מאז היותם ממש קטנים, בני שלוש ואפילו פחות, ואפילו עד גיל 6 או 7... !
הספרון מאויר בציורים החמודים והמקסימים של קרן הלוי רוזן, אמנית ומטפלת באמנות.

תִּלְתּוֹן הָאַרְנָבוֹן הַקָּטָן גָּר בִּמְחִילָה נָאָה עִם אִמָּא שֶׁלּוֹ, לְבוֹנִית הָאַרְנְבוֹנִית, אַבָּא שֶׁלּוֹ, לוּלָבוֹן הָאַרְנָבוֹן, אָחִיו הָאַרְנָבוֹן פִּלְפְּלוֹן, וַאֲחוֹתוֹ הָאַרְנָבוֹנֶת תּוּתִית. הַפֶּתַח לַמְּחִילָה הָיָה בְּקָרַחַת יַעַר מְכֻסָּה עֵשֶׂב צָפוּף, יָרֹק וְרַךְ.
עֶרֶב אֶחָד, תִּלְתּוֹן הָאַרְנָבוֹן לֹא הִצְלִיחַ לְהֵרָדֵם. הוּא שָׁכַב בְּמִטָּתוֹ הַקְּטַנָּה שֶׁבַּחֶדֶר הֶעָגוֹל, בְּבֵית הַמְּחִילָה שֶׁל מִשְׁפַּחַת הָאַרְנְבוֹנִים, הִתְהַפֵּךְ לְפֹה וְהִתְהַפֵּךְ לְשָׁם... אַךְ לֹא נִרְדַּם.
"תִּלְתּוֹן חָמוּד, צֵא הַחוּצָה לְטַיֵּל קְצָת בָּאֲוִיר הַצַּח וְתַחְזוֹר מוּכָן לַשֵּׁנָה," אָמְרָה לוֹ אִמָּא לְבוֹנִית הָאַרְנְבוֹנִית.
טִפֵּס תִּלְתּוֹן וְיָצָא מִן הַמְּחִילָה אֶל כַּר הַדֶּשֶׁא בְּקָרַחַת הַיַּעַר, הִסְתּוֹבֵב לְפֹה וּלְשָׁם, וְאָז רָאָה עַכְבָּרוֹן קָטָן רָץ בְּמַעְגָּלִים סְבִיב הַדֶּשֶׁא בִּמְהִירוּת רַבָּה.
"לָמָּה אַתָּה רָץ כָּכָה?" שָׁאַל אוֹתוֹ תִּלְתּוֹן הָאַרְנָבוֹן.
"אֲנִי רָץ כְּדֵי שֶׁאֶתְעַיֵּף וְאָז אוּכַל לִישׁוֹן יוֹתֵר טוֹב," עָנָה לוֹ הָעַכְבָּרוֹן.
"יֹפִי! אוּלַי גַּם לִי זֶה יַעֲזוֹר לִישׁוֹן יוֹתֵר טוֹב, תּוֹדָה רַבָּה!" אָמַר לוֹ תִּלְתּוֹן, וְהֵחֵל לְנַתֵּר וּלְקַפֵּץ בְּמַעְגָּלִים סְבִיב הַדֶּשֶׁא בִּמְהִירוּת רַבָּה כְּכָל שֶׁיָּכוֹל.



צב המים וצב השיחים

יוֹם אֶחָד יָצָא צַב הַשִּׂיחִים הַקָּטָן
לְחַפֵּשׂ לוֹ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכוֹל.
בַּפַּעַם הַזֹּאת הוּא הָלַךְ דֵי רָחוֹק
וְהִגִּיעַ לִגְדַת הַבְּרֵכָה.
הוּא אַף פַּעַם עוֹד לֹא רָאָה בְּרֵכָה
וְעַכְשָׁו הִתְלַהֵב מְאוֹד וְרָצָה לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ.
הוּא הֵחֵל לִזְחוֹל אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם – וּלְפֶתַע הֵם נַעֲשׂוּ עֲמֻקִּים מְאוֹד.
הוּא צָנַח לְתוֹכָם וְהֵחֵל לִשְׁקוֹעַ.
צַב הַשִּׂיחִים הַקָּטָן לֹא יָכוֹל הָיָה לִשְׂחוֹת עִם בֵּיתוֹ הַנֻּקְשֶׁה וְהַכָּבֵד
וְגַם כַּפּוֹת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם שֶׁלּוֹ לֹא הִתְאִימוּ לִשְׂחִיָּה בַּמַּיִם.
הוּא פָּחַד מְאוֹד וְנִסָּה לָצֵאת מִן הַמַּיִם,
אֲבָל כְּכָל שֶׁנִּסָּה לִשְׂחוֹת – לֹא הִצְלִיחַ
וְשָׁקַע עוֹד וָעוֹד..
בִּבְרֵכַת מַיִם קְטַנָּה מְלֵאָה סְלָעִים, צִמְחֵי מַיִם וּקְנֵי סוּף.
חַי לוֹ צַב מַיִם קָטָן עִם אִמָּא וְאַבָּא שֶׁלּוֹ.
בַּבְּרֵכָה הָיָה עָנָף עָבֶה וְאָרוֹךְ שֶׁבָּלַט מֵעַל הַמַּיִם.
כְּשֶׁהָיָה קַר, הָיָה צַב הַמַּיִם נִשְׁאַר בַּבְּרֵכָה, שׂוֹחֶה אוֹ נָח לוֹ
בֵּין עִשְׂבֵּי הַמַּיִם וּקְנֵי הַסּוּף. ...
לֹא רָחוֹק מִן הַבְּרֵכָה, בְּלִבּוֹ שֶׁל שִׂיחַ סָבוּךְ,
חַי לוֹ צַב שִׂיחִים קָטָן עִם אִמָּא וְאַבָּא שֶׁלּוֹ.
כְּמוֹ כָּל הַצַּבִּים, הוּא נָשָׂא אֶת בֵּיתוֹ עַל גַּבּוֹ.
כָּל יוֹם הָיָה יוֹצֵא לְחַפֵּשׂ לְעַצְמוֹ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכוֹל
וְחוֹזֵר לְבֵיתוֹ שֶׁבַּשִּׂיחִים.
וְאִם הָיָה עָיֵף אוֹ שֶׁמַּשֶּׁהוּ הִפְחִיד אוֹתוֹ,
הָיָה מִתְחַבֵּא מִיָּד בְּתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלּוֹ.
סיפור לילדים בני 3-7 ולקריאה עצמית. 27 עמודים, צבע מלא, כריכה רכה סיפור על שני צבים קטנים – צב מים וצב יבשה – ואיך חברות יכולה להציל חיים....

![tm[1].07.jpg](https://static.wixstatic.com/media/78a942_d8d41ae5348740e0921ef8725012e2d4~mv2.jpg/v1/fill/w_330,h_414,al_c,q_80,usm_0.66_1.00_0.01,enc_auto/tm%5B1%5D_07.jpg)
טונסי ומירלי
סיפור על שני סנאים



פַּעַם חַי לוֹ בַּיַּעַר סְנָאִי קָטָן שֶׁקָּרְאוּ לוֹ טוּנְסִי. כָּל יוֹם הוּא טִפֵּס עַל עֵצִים וְיָרַד חֲזָרָה לָאֲדָמָה, חִפֵּשׂ אֱגוֹזִים, וּכְשֶׁמָּצָא, פִּצְּחָם בְּשִׁנָּיו הַחַדּוֹת, אָכַל אוֹתָם וְהִשְׁלִיךְ אֶת הַקְּלִפּוֹת לְמַטָּה.
הוּא הָיָה סְנָאִי מָהִיר וּפִקְּחִי, וְהָיָה לוֹ זָנָב יָפֶה, אָרֹךְ וְרַךְ.
בַּלֵּילוֹת יָשַׁן טוּנְסִי עַל עֲנַף עֵץ גָּבוֹהַּ.
אַךְ בַּסְּתָו, כְּשֶׁהִתְקָרְבוּ הַיָּמִים הַקָּרִים, חִפֵּשׂ לוֹ בַּיִת לָגוּר בּוֹ.
טִפֵּס עַל עֵץ אֶחָד, אַךְ לֹא מָצָא לוֹ בַּיִת.
טִפֵּס עַל עֵץ שֵׁנִי, אַךְ גַּם שָׁם לֹא מָצָא בַּיִת.
טִפֵּס עַל עֵץ שְׁלִישִׁי, וּמָצָא חוֹר גָּדוֹל בְּגֶזַע הָעֵץ.
הֵצִיץ פְּנִימָה, וְרָאָה חֶדֶר נָאֶה וְחָמִים. רִחְרֵחַ בְּאַפּוֹ, זָקַף אֶת אָזְנָיו, וְהַחוֹר נִרְאָה רֵיק.
הֵעִיז וְנִכְנַס פְּנִימָה, וְאָכֵן, הַחוֹר הָיָה רֵיק, וְנִרְאָה כְּמוֹ מְעָרָה קְטַנָּה. הָיָה בּוֹ חַלּוֹן קְטַנְטַן בַּצַּד, וּפֶתַח גָּדוֹל בְּתוֹר כְּנִיסָה.
"כָּאן יִהְיֶה בֵּיתִי!", אָמַר טוּנְסִי בְּשִׂמְחָה וְהֵחֵל לְנַקּוֹת אֶת בֵּיתוֹ הֶחָדָשׁ.
כְּשֶׁהַבַּיִת הָיָה נָקִי מֵאָבָק, יָרַד בִּזְרִיזוּת לַקַּרְקַע, חִפֵּשׂ וּמָצָא עֲשָׂבִים יְבֵשִׁים, עָלָה לְמַעְלָה וְרִפֵּד בָּהֶם אֶת הַחֶדֶר, עַד שֶׁהָפַךְ חָמִים וְנוֹחַ וְנָעִים.
הִתְכַּרְבֵּל לוֹ בָּעֵשֶׂב הַחַם וְנִרְדַּם.


דולי מתחיל ללכת לגן
סיפור לילדים בני 3 - 7 ולתחילת קריאה. 27 עמודים, צבע מלא. סיפור על דביבון קטן שרצה כל כך ללכת לגן כמו אחיו הגדול – וכשהתחיל סוף סוף ללכת, כמה שמח וכמה גאה היה – וכמה גאה היתה אמא דביבונית בשני בניה הדביבונים החמודים!...


דּוּלִי הַדְּבִיבוֹן הַקָּטָן רָצָה לָלֶכֶת לַגַּן כְּמוֹ אָחִיו.
"בּוּלִי כְּבָר הוֹלֵךְ לַגַּן וְגַם אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת גָּדוֹל כָּמוֹהוּ!", אָמַר דּוּלִי לְאִמָּא דְבִיבוֹנִית, וְהִיא הִבְטִיחָה לוֹ שֶׁיּוֹם אֶחָד גַּם הוּא יִהְיֶה גָּדוֹל וְיֵלֵךְ לַגַּן.
כָּל בֹּקֶר, כְּשֶׁאִמָּא לָקְחָה אֶת בּוּלִי לַגַּן, דּוּלִי בָּא אִתָּם בַּעֲגָלָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַגַּן, הוּא יָרַד מֵהָעֲגָלָה, רָץ לַגַּן וּפָתַח אֶת הַדֶּלֶת.
"לֹא, דוּלִי, זֶה הַגַּן שֶׁלִּי!" כָּעַס בּוּלִי. "אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת!"
כָּכָה הָיָה כָּל יוֹם. דּוּלִי הָיָה מֵצִיץ דֶּרֶךְ הַדֶּלֶת וְרוֹאֶה אֶת הַדְּבִיבוֹנִים הַגְּדוֹלִים מְצַיְּרִים, לָשִׁים בָּצֵק וּבוֹנִים בַּיִת לַחַיּוֹת הַקְּטַנּוֹת, וְהָיָה עָצוּב מְאֹד.
לְאַחַר מִכֵּן הָיָה אוֹמֵר לָהֶם שָׁלוֹם וְאִמָּא דְּבִיבוֹנִית הָיְתָה לוֹקַחַת אוֹתוֹ לְטִיּוּל בַּעֲגָלָה.
סיפורי דביבונים

בולי ודולי רבים ומתפייסים

בולי ודולי, שני האחים הדביבונים הקטנים והחמודים, חיו יחד עם אמא דביבונית
על ענף עץ ביער. רוב הימים הם שיחקו יפה ביחד, אבל לפעמים... הם רבו קצת.
איך זה קרה? וכיצד הם בסוף התפייסו ונעשו שוב חברים טובים? סיפור חביב ונוגע ללב, מתאים לגילאי 3 – 6 וגם לתחילת קריאה.


בּוּלִי וְדוּלִי שְׁנֵי הַדְּבִיבוֹנִים הַקְּטַנִּים חָיוּ עַל עֲנַף עֵץ עָבוֹת בַּיַּעַר, יַחַד עִם אִמָּא דְּבִיבוֹנִית.
הֵם אָכְלוּ וְשִׂחֲקוּ מַחְבּוֹאִים וְתוֹפֶסֶת עַל הָעֵץ שֶׁלָּהֶם,
וּבַלַּיְלָה יָשְׁנוּ מְכֻרְבָּלִים בְּיַחַד עַל הֶעָנָף, וְהָיָה לָהֶם חָמִים וְנָעִים לִישֹׁן כָּכָה, אֶחָד קָרוֹב לַשֵּׁנִי. כִּי בּוּלִי וְדוּלִי הֲרֵי הָיוּ אַחִים. בּוּלִי הָיָה הַדְּבִיבוֹן הַבְּכוֹר וְהָיָה קְצָת יוֹתֵר גָּדוֹל מִדּוּלִי — אֲבָל רַק קְצָת.
אִמָּא דְּבִיבוֹנִית אָהֲבָה מְאוֹד אֶת שְׁנֵי הַדְּבִיבוֹנִים הַקְּטַנִּים שֶׁלָּהּ וְלִמְּדָה אוֹתָם לְשַׂחֵק יָפֶה בְּיַחַד.
וּבֶאֱמֶת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל הֵם שִׂחֲקוּ יָפֶה בְּיַחַד, אֲבָל לִפְעָמִים...
לִפְעָמִים הֵם רָבוּ מְאוֹד, כְּמוֹ כָּל הָאַחִים הַקְּטַנִּים...
בֹּקֶר אֶחָד הֵם יָשְׁבוּ עַל הֶעָנָף שֶׁלָּהֶם וְשִׂחֲקוּ.
פִּתְאוֹם הַמַּרְפֵּק שֶׁל דּוּלִי נָגַע קְצָת בְּבּוּלִי וְבּוּלִי קָרָא:
"הֵי, דּוּלִי, תַּפְסִיק לִדְחֹף אוֹתִי!"
"אֲנִי לֹא דָּחַפְתִּי אוֹתְךָ!" אָמַר דּוּלִי.
"אַתָּה כֵּן דָּחַפְתָּ אוֹתִי!" אָמַר בּוּלִי.
"אֲנִי לֹא!" קָרָא דּוּלִי.
"אַתָּה כֵּן! אַתָּה סְתָם אוֹמֵר!" אָמַר בּוּלִי.
"אֲנִי לֹא סְתָם אוֹמֵר!" יִלֵּל דּוּלִי.
"אַתָּה כֵּן! אַתָּה טִפֵּשׁ!" צָעַק בּוּלִי.
"אֲנִי לֹא טִפֵּשׁ!" יִלֵּל דּוּלִי, שֶׁנֶּעֱלַב מְאוֹד.
"אַתָּה כֵּן טִפֵּשׁ!" אָמַר בּוּלִי —
וְאָז דּוּלִי דָּחַף אוֹתוֹ קְצָת, הַפַּעַם בֶּאֱמֶת.
בּוּלִי הִתְנוֹדֵד וְהֶחְלִיק מִן הֶעָנָף לֶעָנָף שֶׁמִּתַּחְתָּיו —
וּבַדֶּרֶךְ הוּא דָּחַף אֶת דּוּלִי בַּחֲזָרָה...!


את בולי ודולי האחים החמודים כבר פגשנו בספרון "בולי ודולי רבים ומתפייסים" וראינו איך הם למדו להתפייס אחרי שהם רבים.
אבל מה קורה כשחברם נוגי הקטן בא אליהם לשחק? האם הם יצליחו לשחק יפה ביחד?
ריבים קטנים וגדולים הם חלק מכל משפחה. איך נלמד להסתדר ביחד?
נוגי מגיע לבקר את בולי ודולי האחים הדביבונים. הוא רק רוצה לשחק איתם, אבל זה לא כל כך פשוט... כל אח רוצה שהוא יהיה החבר רק שלו... איך משחקים בשלושה? האם זה קל ופשוט? לא כל כך... לפעמים מקנאים, לפעמים כועסים ובסוף בסוף גם... מתפייסים ולומדים לשחק ביחד.

נוּגי בא לשחק

בּוּלִי וְדוּלִי שְׁנֵי הַדְּבִיבוֹנִים הַקְּטַנִּים חָיוּ לָהֶם עַל עֵץ גָּבוֹהַּ וְעָבוֹת בַּיַּעַר עִם אִמָּא דְּבִיבוֹנִית.
לֹא רָחוֹק מִשָּׁם, עַל עֵץ גָּדוֹל וְיָפֶה, חַיָּה לָהּ עוֹד מִשְׁפַּחַת דְּבִיבוֹנִים – אַבָּא, אִמָּא, שְׁתֵּי אֲחָיוֹת דְּבִיבוֹנִיוֹת וְאָח קָטָן - דְּבִיבוֹן קָטָן וְחָמוּד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ נוּגִי. נוּגִי הָיָה חָבֵר טוֹב שֶׁל דּוּלִי. לִפְנֵי שֶׁדּוּלִי הִתְחִיל לָלֶכֶת לַגַּן, דּוּלִי וְנוּגִי הָיוּ הַחֲבֵרִים הֲכִי טוֹבִים בַּיַּעַר. כָּל יוֹם הֵם נִפְגְּשׁוּ וְשִׂחֲקוּ יָפֶה וּבְשֶׁקֶט, וְאַף פַּעַם לֹא רָבוּ.
בּוּלִי הָיָה הָאָח הַבְּכוֹר שֶׁל דּוּלִי. פַּעַם, רַק הוּא הָלַךְ לְגַן שֶׁל גְּדוֹלִים, וְדוּלִי וְנוּגִי הַקְּטַנִּים נִשְׁאֲרוּ בַּבַּיִת וְהָיוּ נִפְגָּשִׁים וּמְשַׂחֲקִים.
אֲבָל כְּשֶׁגַּם נוּגִי וְדוּלִי הִתְחִילוּ לָלֶכֶת לַגַּן, קָרָה פִּתְאוֹם מַשֶּׁהוּ לֹא כָּל כָּךְ נָעִים...
יוֹם אֶחָד, נוּגִי הִגִּיעַ אֶל דּוּלִי הַבַּיְתָה וְרָצָה לְשַׂחֵק בְּיַחַד עַל הֶעָנָף שֶׁלּוֹ, אֲבָל דּוּלִי צָעַק עָלָיו, "זֶה הֶעָנָף שֶׁלִּי!"
נוּגִי נֶעֱלַב מְאוֹד וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת. וְאָז הִגִּיעַ בּוּלִי מִן הַגַּן וְאָמַר לוֹ, "נוּגִי, אַתָּה רוֹצֶה לְשַׂחֵק אִתִּי?"
"כֵּן", אָמַר נוּגִי, וְהָלַךְ עִם בּוּלִי וְעָשָׂה כָּל מַה שֶּׁהוּא אָמַר לוֹ.
"בּוֹא נֵרֵד לְמַטָּה וּנְשַׂחֵק בַּחוֹל," אָמַר לוֹ בּוּלִי, וְהֵם יָרְדוּ בְּמוֹרַד הַגֶּזַע וְשִׂחֲקוּ בְּיַחַד בַּחוֹל וּבָנוּ אַרְמוֹנוֹת יָפִים וּגְשָׁרִים וּמִנְהָרוֹת אֲרֻכּוֹת.
אֲבָל כְּשֶׁדּוּלִי רָאָה אוֹתָם מְשַׂחֲקִים יָפֶה בְּיַחַד, הוּא הִתְרַגֵּז מְאוֹד. נוּגִי הָיָה הֶחָבֵר שֶׁלּוֹ! מַה פִּתְאוֹם הוּא מְשַׂחֵק לוֹ עִם בּוּלִי לְבַד ?!!

המתנה מן הגמד
סיפור לפני השינה

המתנה מן הגמד הוא סיפור לפני השינה לילדים מגיל שנתיים וחצי שלוש ואילך. הוא עדין, מלא דמיון ומתאר את מסעו של בולי הדביבון הקטן אל הכוכב שלו בזמן השינה. לוקחת אותו לשם הפיה, ותחילתו של המסע הוא במתנה שנותן לו הגמד הגר בבית אדום הגג ליד בית העץ של הדביבונים ביער.


הַכֹּל הָיָה חָשׁוּךְ. בּוּלִי, דּוּלִי וְאִמָּא דְּבִיבוֹנִית שָׁכְבוּ עַל הֶעָנָף שֶׁלָּהֶם וְהָלְכוּ לִישׁוֹן.
וְאָז, מִתּוֹךְ הַשָּׁמַיִם הַסְּגֻלִּים הָאֲפֵלִים, הוֹפִיעָה פֵיָה יְפֵהפִיָּה עִם שִׂמְלָה וְרֻדָּה וְשֵׂעָר אָרֹךְ וְזָהֹב.
הִיא לָקְחָה אֶת בּוּלִי, חִבְּקָה אוֹתוֹ חָזָק חָזָק וְעָפָה אִתּוֹ גָּבוֹהַּ אֶל הַכּוֹכָבִים הַיָּפִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
הֵם עָבְרוּ עַל-פְּנֵי כּוֹכָב מֵאִיר, שֶׁעָלָיו הָיָה יַעַר שֶׁבּוֹ צָמְחוּ פִּטְרִיּוֹת אֲדֻמּוֹת וְיָפוֹת.
"כַּמָּה יָפוֹת הַפִּטְרִיּוֹת הָאֵלֶּה! אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתָן מִקָּרוֹב! אֲנִי רוֹצֶה לָגַעַת בָּהֶן וְלִקְטֹף לִי אַחַת יָפָה כָּזֹאת!" קָרָא בּוּלִי.
"אוּלַי בְּפַעַם אַחֶרֶת," אָמְרָה הַפֵיָה. "עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ עָפִים אֶל הַכּוֹכָב שֶׁלְּךָ."
... הֵם עָפוּ וְעָפוּ, יוֹתֵר וְיוֹתֵר גָּבוֹהַּ, לְעֵבֶר כּוֹכָב יְפֵהפֶה.
רָאָה בּוּלִי שֶׁעַל הַכּוֹכָב הַזֶּה יֵשׁ קֶשֶׁת צִבְעוֹנִית מַרְהִיבָה וְזוֹהֶרֶת, וְעָלֶיהָ תָּלוּי עַרְסָל מְעֻטָּר בְּפַעֲמוֹנֵי כֶּסֶף קְטַנִּים.
הַפֵיָה הֵבִיאָה אֶת הַדְּבִיבוֹן עַד לָעַרְסָל וְהוּא יָשַׁב בְּתוֹכוֹ וְהִתְנַדְנֵד, וְעִם כָּל תְּנוּעָה צִלְצְלוּ פַּעֲמוֹנֵי הַכֶּסֶף בְּקוֹל עָדִין וְקָסוּם.
לְקוֹל הַצְּלִילִים רָאָה הַדְּבִיבוֹן לְפֶתַע אֶת הַיַּעַר וְאֶת הַבִּקְתָּה, אֶת הַגַּמָּד טוֹב הַלֵּב וְאֶת הָעֵץ שֶׁעָלָיו הוּא גָּר. וְהוּא רָאָה אֶת אָחִיו הַדְּבִיבוֹן הַקָּטָן דּוּלִי, מְכֻרְבָּל בִּזְרוֹעוֹת אִמָּא דְּבִיבוֹנִית.
פִּתְאוֹם הִרְגִּישׁ בּוּלִי שֶׁהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ מְאוֹד מְאוֹד לְאָחִיו הַדְּבִיבוֹן הַקָּטָן.
"פֵיָה טוֹבָה, אֲנִי רוֹצֶה לַחְזֹר לְמַטָּה, לְאָחִי הַקָּטָן," אָמַר בּוּלִי.
אֲבָל הַפֵיָה עָנְתָה לוֹ, "חַכֵּה בּוּלִי חָמוּד, עָלֶיךָ לְהִתְנַדְנֵד עוֹד קְצָת בְּעַרְסַל הַפַּעֲמוֹנִים. כְּשֶׁהַלַּיְלָה יִתְעַיֵּף וְהַבֹּקֶר יִתְקָרֵב, נַחְזֹר בְּיַחַד הַבַּיְתָה אֶל אִמָּא וְאֶל דּוּלִי."
סיפורים על ציפורים


בבולי הבולבול המבולבל
סיפור לילדים בני 3 - 7 ולקריאה עצמית.
27 עמודים, צבע מלא, 21 על 15 ס"מ. סיפור משעשע עם ציורים מקסימים על בולבול חמוד שהתבלבל לגמרי... וחשב שהיום כבר קיץ רק כי לא ירד גשם...
ואז חיפש את החבר שלו ולא מצא אותו –
כי הרי הבולבולים כל כך דומים זה לזה...
"הילדים שלי התפקעו מצחוק כששמעו את הסיפור..."


בַּבּוּלִי הַבֻּלְבּוּל הִתְבַּלְבֵּל מְאֹד.
הוּא הִתְעוֹרֵר בְּבֹקֶר חֹרֶף אֶחָד בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ עַל הָעֵץ
וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה כְּאִלּוּ הָיָה קַיִץ.
הָיָה חַם כְּמוֹ בַּקַּיִץ.
וּבַּבּוּלִי חָשַׁב... שֶׁבֶּאֱמֶת קַיִץ !
בַּבּוּלִי פָּשׁוּט הִתְבַּלְבֵּל.
אָז הוּא עָף אֶל כְּלִיל הַחֹרֶשׁ וּפָגַשׁ שָׁם חָבֵר שֶׁלּוֹ.
"שָׁלוֹם, נִינִי!" הוּא אָמַר לוֹ.
"אֲנִי לֹא נִינִי, אֲנִי בִּינִי! הִתְבַּלְבַּלְתָּ!" צָחַק בִּינִי.
"מָה, בֶּאֱמֶת? אוֹי, סְלִיחָה, הִתְבַּלְבַּלְתִּי –
אָז אֲנִי עָף לְחַפֵּשׂ אֶת נִינִי", אָמַר בַּבּוּלִי. ...



שולי השלדג בשליחות חשובה

מִיהוּ הַטָּס שָׁם, כְּנָפוֹ הַכְּחֻלָּה
מַבְהִיקָה כָּךְ בְּאוֹר הַחַמָּה?
הֲרֵי זֶהוּ שׁוּלִי, שַׁלְדָּג יְפֵהפֶה -
מַבִּיט בְּעֵינוֹ הַחוּמָה.
הוּא טָס כֹּה מַהֵר
עַל פְּנֵי הֶחָצֵר
וּבְפִיו הוֹדָעָה חֲשׁוּבָה -
הוֹדָעָה חֲשׁוּבָה עַד מְאוֹד לְבַשֵּׂר
לְכָל צִפּוֹרֵי הַסְּבִיבָה.
הִתְיַשֵּׁב עַל עָנָף וְקָרָא בְּקוֹל רָם:
"הַקְשִׁיבוּ, הַקְשִׁיבוּ כֻּלָּן!
הוֹדָעָה לִי לְכָל צִפּוֹרֵי הַכָּנָף,
הוֹדָעָה לִי מֵאֵת הַגַּנָּן:
הַיּוֹם מְמַלְּאִים מַיִם בִּבְרֵכַת הַדָּגִים -
כֻּלְּכֶן מֻזְמָנוֹת אֶל גַּן הַמִּשְׂחָקִים!"
סיפור חביב זה כתוב בחרוזים ולכן מתאים מאוד כבר מגיל 3-4.

רובי העורבני הביישן

רוב העורבנים שובבים וחצופים קצת, אבל רובי היה ביישן מאוד... מה עשה ומה קרה לו? כיצד פגש חברה שהיתה ביישנית לפחות כמוהו? ואיך התגברו על ביישנותם ביחד, ואפילו התחילו להזמין חברים לביתם שעל העץ? ספרון זה מתאים מאוד לגילאי 4 – 6 ולתחילת קריאה.



הוּא לָקַח חֲתִיכַת לֶחֶם יָבֵשׁ,
עָף אֶל הָעֵץ הַקָּטָן הֶחָבִיב עָלָיו,
עָמַד עַל עָנָף וְהִתְחִיל לֶאֱכֹל.
מִיָּד בָּאוּ עוֹד שְׁנֵי עוֹרְבָנִים וּבֻּלְבּוּל קָטָן וְנֶעֶמְדוּ עַל הָעֵץ סְבִיבוֹ.
רוֹבִּי כָּל כָּךְ הִתְבַּיֵּשׁ שֶׁהוּא פָּשׁוּט תָּפַס אֶת הַלֶּחֶם שֶׁלּוֹ בְּמַקּוֹרוֹ – וְעָף מִשָּׁם.
...
רוֹבִּי הָעוֹרְבָנִי הַקָּטָן הָיָה בַּיְשָׁן.
כָּל הָעוֹרְבָנִים הָאֲחֵרִים הָיוּ שׁוֹבָבִים וּקְצָת חֲצוּפִים
אֲבָל הוּא – הִתְבַּיֵּשׁ.
הוּא הִתְבַּיֵּשׁ שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ עָף.
הוּא הִתְבַּיֵּשׁ שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ עוֹמֵד עַל עָנָף.
וְיוֹתֵר מִכָּל, הוּא הִתְבַּיֵּשׁ שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ אוֹכֵל.
מִמִּי הוּא הִתְבַּיֵּשׁ? מִכָּל שְׁאַר הָעוֹרְבָנִים וּבִכְלָל – מִכָּל הַצִּפּוֹרִים.
לָכֵן הוּא עָזַב אֶת הָעֵץ שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלּוֹ בַּיַּעַר
וְעָף לְחַפֵּשׂ לוֹ בַּיִת אַחֵר.
הִגִּיעַ רוֹבִּי אֶל חָצֵר אַחַת
וְרָאָה בָּהּ כַּמָּה עֵצִים, הַרְבֵּה פְּרָחִים וּבְרֵכַת מַיִם – וְהִיא מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו.
הָיָה בָּהּ אֲפִלּוּ בַּיִת קָטָן מָלֵא בְּפֵרוּרֵי לֶחֶם וּבְשִׁבְרֵי אֱגוֹזִים וּבָטְנִים.
רוֹבִּי הֶחְלִיט לְהִשָּׁאֵר בֶּחָצֵר הַזֹּאת.



האנפה והפרה

יָפָה הָאֲנָפָה, יָפָה וּלְבָנָה, לְבָנָה הָאֲנָפָה וְיָפָה.
פִּתְאוֹם פָּרְשָׂה כָּנָף, וּלְעֵבֶר הַחֻרְשָׁה,
מֵרֹאשׁ הָעֲרֵמָה הִתְעוֹפְפָה.
הֵיכָן הָאֲנָפָה? הֵיכָן הִיא, הַיָּפָה?
לְאָן הִתְעוֹפְפָה מִן הַחֻרְשָׁה?
הִיא עָפָה אֶל הָרֶפֶת, כְּנָפַיִם מְנוֹפֶפֶת,
וְשָׁם הִיא אָז פָּרָה גְּדוֹלָה פָּגְשָׁה.
"פָּרָה גְּדוֹלָה שָׁלוֹם !
גְּדוֹלָה אַתְּ מֵחֲלוֹם…
הַאִם מֻתָּר לִי עַל גַּבֵּךְ לִרְכַּב?"
"וַדַּאי, אֲנִי גְּדוֹלָה,
בִּטְנִי כֹּה עֲגֻלָּה,
אִכְפַּת לָךְ אִם בֵּינְתַיִם קְצָת אֶשְׁכַּב?"
סיפור חביב זה כתוב בחרוזים פשוטים ומקסימים
ולכן מתאים מאוד
כבר מגיל 3-4.


מה קרה ליארי?

סיפור חביב זה כתוב בחרוזים ולכן מתאים מאוד כבר מגיל 3-4. קיתי החוחית ויארי הירגזי נפגשים בגינה מתחת לסככת הוויסטריה הסגולה. קיתי מזמינה את יארי לבקר בביתה על הגדילן, אבל אוי! יארי מקבל קוץ ברגל - וקיתי עוזרת לו להוציא אותו!

"שָׁלוֹם, אֵיךְ קוֹרְאִים לָךְ, צִפּוֹר צִבְעוֹנִית?"
"קוֹרְאִים לִי קִיתִי, וַאֲנִי חוֹחִית!"
"וְאֵיפֹה אַתְּ גָּרָה, חוֹחִית חֲבִיבָה?"
"אֲנִי גָּרָה עַל קוֹץ שֶׁל בַּרְקָן בַּסְּבִיבָה."
"בֶּאֱמֶת? אֲנִי סַקְרָן, סַקְרָן עַד מְאוֹד!
כַּמָּה רוֹצֶה הָיִיתִי אֶת בֵּיתֵךְ לִרְאוֹת!"
"רוֹצֶה לְבַקֵּר? אָז בּוֹא אִתִּי מַהֵר!"
צִיְּצָה הִיא וְעָפָה אֶל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר.
קִיתִי הַחוֹחִית הַקְּטַנָּה
יָשְׁבָה עַל עָנָף בַּגִּנָּה
עָנָף עִם חוֹחִים
עֲנַף שִׂיחַ וְרָדִים
בֵּין פֶּטֶל לְבֵין שׁוֹשַׁנָּה.
לְפֶתַע נָשְׁבָה לָהּ רוּחַ קָרָה
עָפָה לָהּ קִיתִי מִתַּחַת לַסְּכָכָה
וְשָׁם, עַל עָנָף, בֵּין פְּרָחִים סְגַלְגַּלִּים
יָשְׁבָה לָהּ מֻקֶּפֶת פְּרָחִים וְעָלִים.
עָף אֵלֶיהָ יָארִי הַיַּרְגָּזִי הַקָּטָן
וְנִגַּשׁ עַד אֵלֶיהָ, מְאוֹד סַקְרָן. ...

סיפורי גמדים ופיות


נִישׁוֹן הָאִישׁוֹן הָלַךְ לִישׁוֹן
גַּמָּד נֶחְמָד שֶׁגָּר לְבַד
בְּאֶמְצַע פֶּרַח הַסַּבְיוֹן
נִרְדַּם לְבַד בְּלִי אַף אֶחָד.
בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר נִישׁוֹן
פָּקַח עֵינָיו – מַסְפִּיק לִישׁוֹן!
וּלְפֶתַע הִצְטַעֵר –
הִתְגַּעְגֵּעַ לֶחָבֵר!
הָלַךְ נִישׁוֹן בִּשְׁבִיל הַגַּן
וְשָׁם רָאָה גַּמָּד קָטָן
עוֹמֵד שָׂמֵחַ וְצוֹהֵל
בְּתוֹךְ אִירוּס הַסַּרְגֵּל.
כַּמָּה שָׂמַח נִישׁוֹן עַכְשָׁו –
טִפֵּס, הִגִּיעַ עַד אֵלָיו.
"בֹּקֶר טוֹב לְךָ, מִישׁוֹן!"
"בֹּקֶר טוֹב לְךָ, נִישׁוֹן!"
נישון הגמד הקטון



הִצְטָרֵף לוֹ גַּם טִינְטוֹן
לַטִּיּוּל הַקְּטַנְ-טַנְ-טוֹן
הִנֵּה עַל פֶּרַח אֲפוּנָה
רָאוּ פֵיוֹנֶת קְטַנְטַנָּה.
"שָׁלוֹם נוֹאִינָה! בּוֹאִי אִתָּנוּ!"
לָהּ קָרְאוּ הַגַּמָּדִים
"כַּמָּה אֵלַיִךְ הִתְגַּעְגַּעְנוּ,
פֵיַת הַפְּרָחִים הַוְּרַדְרַדִּים!"
"שָׁלוֹם טִינְטוֹן, כַּמָּה נֶחְמָד,
עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ לֹא לְבַד!
בּוֹא אִתָּנוּ חִישׁ מַהֵר,
נְחַפֵּשׂ כָּאן עוֹד חָבֵר!"
אָכְלוּ בְּיַחַד פַּת קְטַנָּה
וְיָרְדוּ אֶל הַגִּנָּה,
שָׁם טִיְּלוּ טִיּוּל מָהִיר
אֶל פֶּרַח כּוֹבַע הַנָּזִיר,
עָלָיו יָשַׁב גַּמָּד קָטוֹן –
הָיָה זֶה הַגַּמָּד טִינְטוֹן!
בֵּינְתַיִם הִתְחִילוּ הַשָּׁמַיִם לְכַסּוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּשְׂמִיכַת הַלַּיְלָה הָאֲדֻמָּה וְהָרַכָּה שֶׁלָּהּ.
הַגַּמָּדִים שֶׁבַּסִּירָה רָאוּ לִפְנֵיהֶם מְעָרָה אֲדֻמָּה, מוּאֶרֶת כֻּלָּהּ בְּאוֹר אָדֹם וְרַךְ. הַגַּמָּד הַסָּגֹל הֵשִׁיט לְתוֹכָהּ אֶת הַסִּירָה.
בְּתוֹךְ הַמְּעָרָה עָמְדָה גַּמָּדָה עֲטוּיָה גְּלִימָה אֲדֻמָּה וְהִבִּיטָה אֶל הַסִּירָה הַשָּׁטָה לְעֶבְרָהּ.
"שָׁלוֹם," אָמַר לָהּ הַגַּמָּד הַסָּגֹל, "אֲנִי הַגַּמָּד הַסָּגֹל, וְזֶה הַגַּמָּד הַכָּחֹל, וְזֹאת הַגַּמָּדָה הַצְּהֻבָּה, וְזֹאת הַגַּמָּדָה הַכְּתֻמָּה, וְיָצָאנוּ לְמַסָּע. אַתְּ רוֹצָה לָבוֹא אִתָּנוּ?"
"כֵּן, אֲנִי אָבוֹא אִתְּכֶם," עָנְתָה הַגַּמָּדָה הָאֲדֻמָּה.
נִכְנְסָה הַגַּמָּדָה הָאֲדֻמָּה לַסִּירָה הַסְּגֻלָּה, הִתְיַשְּׁבָה בְּתוֹכָהּ, וְהַגַּמָּד הַסָּגֹל חָתַר אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם הַפָּתוּחַ.

מסע הגמד הסגול

עַל אִי קָטָן בְּלֵב הַיָּם הַגָּדוֹל חַי לוֹ גַּמַּד סָגֹל.
הוּא חַי לְבַדּוֹ בִּמְעָרָה שֶׁהָיְתָה כֻּלָּהּ סְגֻלָּה.
הַגַּמָּד הַסָּגֹל שָׁמַר עַל הָאִי וְחַי בִּמְעָרָתוֹ הַיָּפָה.
הוּא אָהַב אֶת הָאִי שֶׁלּוֹ וְאָהַב לָגוּר עָלָיו,
אֲבָל אַחֲרֵי יָמִים רַבִּים הוּא הִרְגִּישׁ בּוֹדֵד
וְרָצָה לִפְגֹּשׁ חֲבֵרִים.
לָכֵן הוּא הֶחְלִיט לָצֵאת לְמַסָּע.
הוּא נִכְנַס לְסִירָתוֹ הַסְּגֻלָּה,
חָתַר בַּמְּשׁוֹטִים
וְהִפְלִיג אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם הַגָּדוֹל.
שָׁט לוֹ הַגַּמָּד הַסָּגֹל עַל פְּנֵי הַיָּם הָרָחָב
בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ יוֹם,
וְסִירָתוֹ עָלְתָה וְיָרְדָה עִם הַגַּלִּים.
ספרים לגילאי 7 - 14
הספר הראשון בסדרה הצעירה

מתוך פרקים 3-4: הילדים מוצאים ומאמצים גוזלי חסידות

מתוך פרקים 7-9: הילדים מגרשים את פיראנה הכשפנית מכפר הערפל
הרפתקאות הילדים מכפר הערפל
פרק 1: מצילים את ניקי
יַלְדֵי הָעֲרָפֶל גָּרוּ בִּכְפַר הָעֲרָפֶל. הָיוּ לָהֶם בָּתִּים רְגִילִים וְהוֹרִים רְגִילִים וְאַחִים וַאֲחָיוֹת רְגִילִים, אֲבָל הַכְּפָר כֻּלּוֹ הָיָה שָׁרוּי בַּעֲרָפֶל תְּמִידִי, שֶׁנָּע לִפְעָמִים עִם הָרוּחַ, מִתְפַּזֵּר וְשָׁב וְנַעֲשָׂה סָמִיךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לִרְאוֹת דַּרְכּוֹ. הָיוּ לָהֶם הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁיְּכוֹלוֹת לְהִתְרַחֵשׁ רַק בִּמְקוֹמוֹת עַרְפִילִיִים בִּמְיֻחָד.
יוֹם אֶחָד, נִיקִי הָלַךְ לְאִבּוּד. נִיקִי הָיָה אָחִיהָ הַקָּטָן שֶׁל נוֹגָה. הוּא הָיָה בֵּן כִּמְעַט שָׁלֹשׁ, יֶלֶד עֲגַלְגַּל וּוְּרוֹד לְחָיַיִם, וּמֵאָז שֶׁיָּצָא מִן הַבַּיִת אַחֲרֵי אֲרוּחַת הַבּוֹקֶר, לֹא חָזַר. אַף אֶחָד לֹא רָאָה אוֹתוֹ מֵאָז וְאִמָּא כְּבָר דָּאֲגָה מְאוֹד.
"אִמָּא, אֲנִי הוֹלֶכֶת לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ," קָרְאָה נוֹגָה. "אֲנִי אֵלֵךְ לְלִיהִי וַאֲבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה לַעֲזוֹר לִי."
"יוֹפִי, חֲמוּדָה, רַק תִּזָּהֲרוּ בַּשְּׁבִילִים וּבוֹאוּ לְסַפֵּר לִי אִם מָצָאתֶן אוֹתוֹ," אָמְרָה אִמָּא. "אִם הוּא לֹא יִמָּצֵא עַד הַצָּהֳרַיִם, נִצְטָרֵךְ לְאַרְגֵּן חִפּוּשׂ גָּדוֹל."
נוֹגָה יָצְאָה מֵהַבַּיִת וְרָצָה בַּשְּׁבִיל דֶּרֶךְ הָעֲרָפֶל אֶל בֵּיתָהּ שֶׁל לִיהִי. עֵץ הַתּוּת הַגָּדוֹל שֶׁבֶּחָצֵר עָזַר מְאוֹד לְהַגִּיעַ לַבַּיִת שֶׁל לִיהִי בְּלִי לְהִתְבַּלְבֵּל. רָאוּ אֶת הַצַּמֶּרֶת שֶׁלּוֹ גַּם מֵרָחוֹק – לְפָחוֹת חֵלֶק מִמֶּנָּה בִּצְבֵּץ תָּמִיד מִבַּעַד לַעֲרָפֶל.
מִתְנַשֶּׁפֶת נָקְשָׁה נוֹגָה עַל הַדֶּלֶת.
...
היכן מצאו הילדים בסוף את ניקי הקטן?


הילדים מכפר הערפל - הסדרה הצעירה (לגיל 7 - 11)
הספר השני בסדרה הצעירה

הרוכב על הסוס מהר הערפל
1. יוֹתָם מְאַרְגֵּן חֲבוּרָה
יוֹתָם הֶחְלִיט לְאַרְגֵּן חֲבוּרָה. כְּבָר כַּמָּה יָמִים שֶׁהָרַעְיוֹן הַזֶּה הִבְרִיק בְּמוֹחוֹ וְהִלְהִיב אוֹתוֹ, וְעַכְשָׁו סִפֵּר עָלָיו גַּם לְרוֹעִי.
"אַתָּה, אֲנִי – וְהַבָּנוֹת," אָמַר לְרוֹעִי חֲבֵרוֹ הַטּוֹב בְּהִתְלַהֲבוּת. "אֲנַחְנוּ נִהְיֶה חֲבוּרַת יַלְדֵי הָעֲרָפֶל!"
"נִשְׁמַע לִי אַדִּיר!" הֵשִׁיב לוֹ רוֹעִי.
"אֲבָל אִם זֶה עִם הַבָּנוֹת אָז צָרִיךְ לִקְרֹא גַּם לָהֶן," אָמַר רוֹעִי.
"טוֹב, אָז בּוֹא נִקְרָא לָהֶן עַכְשָׁו," הִסְכִּים יוֹתָם.
הֵם יָשְׁבוּ מִתַּחַת לְשִׂיחַ פִּיטַנְגּוֹ מְצֹעַף עַרְפִלִּים וְאָכְלוּ בְּתַאֲוָה פִּיטַנְגּוֹאִים אֲדֻמִּים כֵּהִים שֶׁטַּעֲמָם מָתוֹק חֲמַצְמַץ. מִדֵּי פַּעַם קָטְפוּ לָהֶם פְּרִי וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ שׂוֹחֲחוּ לָהֶם בְּהִתְרַגְּשׁוּת עַל עִנְיַן חֲבוּרַת הָעֲרָפֶל.
"נִקְרָא לְלִיהִי, לְנֹגַהּ וְלַעֲטָרָה," אָמַר רוֹעִי. "יֵשׁ עוֹד מִישֶׁהוּ בַּגִּיל שֶׁלָּנוּ?"
"לֹא," הֵשִׁיב יוֹתָם. "בְּעֶצֶם כֵּן – הַיֶּלֶד הֶחָדָשׁ. אֲבָל אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם כְּדַאי לְהַזְמִין אוֹתוֹ."
"נָכוֹן, הוּא עוֹד לֹא מַכִּיר אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ וַאֲנַחְנוּ לֹא מַכִּירִים אוֹתוֹ," הִסְכִּים רוֹעִי. "אֲבָל בְּכָל זֹאת – הוּא יָכֹל לְהֵעָלֵב שֶׁלֹּא הִזְמַנּוּ אוֹתוֹ."
שְׁנֵי הַבָּנִים הִרְגִּישׁוּ קְצָת לֹא נוֹחַ עִם כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁפִּתְאוֹם יֵשׁ יֶלֶד חָדָשׁ שֶׁהֵם לֹא מַכִּירִים. הָיָה לָהֶם לֹא נָעִים מִמֶּנּוּ, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי, הֵם הִרְגִּישׁוּ לֹא נוֹחַ לְשַׁתֵּף אוֹתוֹ בַּתָּכְנִית שֶׁלָּהֶם, כִּי הֵם גָּרוּ כְּבָר מִזְּמַן בִּכְפַר הָעֲרָפֶל וְהִכִּירוּ בּוֹ כָּל דָּבָר. וְאוּלַי פָּשׁוּט הָיָה קָשֶׁה לְהִתְרַגֵּל לְמִישֶׁהוּ חָדָשׁ.
"אָז בּוֹא נֵלֵךְ," אָמַר יוֹתָם.
הֵם זָחֲלוּ אֶל מִחוּץ לְעַנְפֵי שִׂיחַ הַפִּיטַנְגּוֹ וְהָלְכוּ בַּשְּׁבִיל הָאָפוּף עֲרָפֶל אֶל בֵּיתָהּ שֶׁל לִיהִי.
"מַזָּל שֶׁהַגְּדוֹלִים לֹא יַפְרִיעוּ לָנוּ," אָמַר רוֹעִי. "הֲרֵי לֹטֶם הָלַךְ כְּבָר לְמַסָּע וְלִיהִי בָּטוּחַ תּוּכַל לָבוֹא."
"נָכוֹן," אָמַר יוֹתָם וְנָקַשׁ עַל הַדֶּלֶת.
פָּנֶיהָ הַחֲמוּדִים שֶׁל לִיהִי נִשְׁקְפוּ אֲלֵיהֶם בָּרֶגַע שֶׁהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה.
"מָה? חֲבוּרָה?" בָּרְקוּ עֵינֶיהָ. "בֶּטַח שֶׁאֲנִי בָּאָה! חַכּוּ רֶגַע, אֲנִי נוֹעֶלֶת סַנְדָּלִים. אִמָּא לֹא מַרְשָׁה לִי לָצֵאת יְחֵפָה בָּעֲרָפֶל הַזֶּה."
תּוֹךְ דַּקּוֹת אֲחָדוֹת חָזְרָה וְהִצְטָרְפָה אֲלֵיהֶם.

ציורים מתוך פרק 3: לאן נעלמה לבנה? (הכבשה...)
הכבשה לבנה הלכה לאיבוד בערפל... יותם וחבורתו עוזרים למצוא אותה ולהחזיר אותה לעדר.


הספר השלישי בסדרה הצעירה
החבורה של יותם בבקעת גמדי הסער
1. יוֹרְדִים אֶל הַבָּלוּעַ
יוֹתָם וַחֲבוּרָתוֹ יָרְדוּ אֶל הַבָּלוּעַ בִּשְׁעַת אַחַר-צָהֳרַיִם מְאֻחֶרֶת שֶׁל יוֹם שַׁבָּת אֶחָד בִּתְחִלַּת הַקַּיִץ. לְיוֹתָם מָלְאוּ כְּבָר תֵּשַׁע שָׁנִים לִפְנֵי חֳדָשִׁים אֲחָדִים, וְלַאֲחֵרִים אֲפִלּוּ קֹדֶם לָכֵן, וּכְבָר הִגִּיעַ זְמַנָּם לָרֶדֶת בַּבָּלוּעַ. לְמִן הַהַתְחָלָה הָיָה מַסָּעָם שׁוֹנֶה מְאוֹד מִזֶּה שֶׁל אֲחֵיהֶם וְאַחֲיוֹתֵיהֶם הַגְּדוֹלִים מֵהֶם, כֵּיוָן שֶׁהָאִישׁ הַמּוּזָר הוֹפִיעַ אֵצֶל כֻּלָּם בַּחֲלוֹמוֹתֵיהֶם בְּבַת-אַחַת, בְּאוֹתוֹ לַיְלָה מַמָּשׁ.
הָיָה זֶה לַיְלָה סוֹעֵר, מֵאֵלֶּה שֶׁבָּהֶם אַחֲרֵי חֹם שְׁרָבִי לוֹהֵט, הָאֲוִיר כְּמוֹ נִטְעָן בְּמֶתַח גָּבוֹהַּ וּמִתְפּוֹקֵק בִּרְעָמִים עַזִּים לְעֵת עֶרֶב, וּמַפְּלֵי הַשָּׁמַיִם נִפְתָּחִים לִזְרֹם מַטָּה בְּמַבּוּלִים רְטוּבִים, וְכָל הַפְּרָחִים שֶׁיָּבְשׁוּ שָׁבִים פִּתְאוֹם לִתְחִיָּה. אֲוִירַת יַעַר גֶּשֶׁם פִּרְאִי וְרָטוּב הִשְׂתָּרְרָה בְּכָל רַחֲבֵי כְּפַר הָעֲרָפֶל וּסְבִיבוֹתָיו, וְגַם עַל יַמַּת הָעֲרָפֶל נִתַּךְ מָטָר עַז, אֲשֶׁר הִקְפִּיץ אֶת הַדָּגִים מִמַּסְלוּלָם וְהִסְעִיר אֶת הַשְּׁחָפִים וְהַיַּסְעוּרִים, שֶׁטָּסוּ בְּשִׁקְשׁוּק-כְּנָפַיִם אָנֶה וָאָנָה בַּגֶּשֶׁם הַיּוֹרֵד.
רְגָעִים סְפוּרִים לִפְנֵי רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה עָלוּ מִן הַמַּיִם מֶלֶךְ וּמַלְכַּת הַיַּמָּה בִּגְלִימוֹתֵיהֶם הַכְּחֻלּוֹת-סְגֻלּוֹת, הַמְּעֻטָּרוֹת קֶצֶף גַּלִּים לָבָן מַלְכוּתִי, וְצִוּוּ עַל הָאַלְבַּטְרוֹס לָצֵאת לְדַרְכּוֹ.
הָאַלְבַּטְרוֹס הַלָּבָן הָעֲנָקִי פָּרַשׂ אֶת כְּנָפָיו וְעָף הַיְשֵׁר אֶל גַּנּוֹ שֶׁל יוֹתָם. יוֹתָם עָמַד שָׁם בַּגֶּשֶׁם בְּגִנַּת הַתּוּתִים, מַבִּיט אֵיךְ חִלָּזוֹן גָּדוֹל מוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִשַּׁבְּלוּלוֹ. הוּא נֶהֱנָה מִן הַגֶּשֶׁם וְחִפֵּשׂ כַּמָּה תּוּתִים אֲדֻמִּים שֶׁעוֹד נִשְׁתַּיְּרוּ מִיְּבוּל הָאָבִיב, וְהִנֵּה נִדְהַם לִרְאוֹת אֶת הָאַלְבַּטְרוֹס הַלָּבָן צוֹלֵחַ אֶת אֲוִיר הַגַּן וּמִתְיַשֵּׁב מוּלוֹ עַל בּוּל עֵץ גָּדוֹל.



הספר הרביעי בסדרה הצעירה

החבורה של יותם בארץ ההרים הכחולים

רוכבים על היענים הענקיים ...

המכשף קונפינו זומם מזימות...
בקשת נישואין...
1. הַיְּלָדִים עוֹלִים מִבִּקְעַת גַּמָּדֵי הַסַּעַר
יוֹתָם, רוֹעִי, נֹגַהּ, לִיהִי וַעֲטָרָה פָּסְעוּ בַּשְּׁבִיל הָעוֹלֶה מֵעֵמֶק הַסְּעָרוֹת לְעֵבֶר אֶרֶץ הֶהָרִים הַכְּחֻלִּים. הֵם טִפְּסוּ עַל צֶלַע הָהָר לְיַד מַפַּל הַתְּמוּרוֹת הַשּׁוֹצֵף וְהַקּוֹצֵף, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְפִסְגַּת הַצּוּק.
"בּוֹאוּ נֵשֵׁב פֹּה קְצָת לָנוּחַ," הִצִּיעָה עֲטָרָה, שֶׁהִתְנַשְּׁפָה מֻתֶּשֶׁת מִן הָעֲלִיָּה הַתְּלוּלָה, צָנְחָה וְהִתְיַשְּׁבָה עַל הָאֲדָמָה מִתַּחַת לְעֵץ רְחַב נוֹף, שֶׁהִרְעִיף צֵל נָעִים עַל סְבִיבוֹתָיו.
"כֵּן, תִּרְאוּ אֵיזֶה נוֹף יָפֶה!" קָרְאָה נֹגַהּ, "רוֹאִים מִפֹּה אֶת כָּל עֵמֶק הַסְּעָרוֹת!"
"תִּרְאוּ, שָׁם!" קָרָא רוֹעִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת, "עֲדַיִן רוֹאִים קְצָת לַהֲבוֹת אֵשׁ מִשְׁתּוֹלְלוֹת וְעָשָׁן עוֹלֶה מֵהַמְּעָרוֹת שֶׁל הַדְּרָקוֹנִים!"
"כֵּן, זֶה הָיָה מַשֶּׁהוּ מַדְהִים, לִפְגֹּשׁ אֶת דְּרָקוֹנֵי הָאֵשׁ הָאֵלֶּה", הוֹדָה יוֹתָם, "וְעוֹד לְהִלָּחֵם בָּהֶם!..."
"אַתָּה מַאֲמִין שֶׁעָשִׂיתָ אֶת זֶה?" שָׁאַל רוֹעִי וְטָפַח עַל שִׁכְמוֹ שֶׁל יְדִידוֹ.
"הָאֱמֶת הִיא שֶׁלֹּא כָּל כָּךְ," הוֹדָה יוֹתָם. "זֶה פָּשׁוּט שֶׁהָיִיתִי חַיָּב לְהִלָּחֵם אִתּוֹ, אָז אֵיכְשֶׁהוּ הִצְלַחְתִּי."
"אֲבָל זֶה הָיָה מַמָּשׁ מַדְהִים, אֵיךְ אַתָּה נִלְחַמְתָּ בַּדְּרָקוֹנִים יוֹרְקֵי הָאֵשׁ הָאֵלֶּה רַק עִם שְׁנֵי עֲנָפִים מְסֻקָּסִים!" קָרְאָה לִיהִי וְהִבִּיטָה בְּיוֹתָם בְּהַעֲרָצָה.
נֹגַהּ, שֶׁהָיְתָה נַעֲרָה שְׁקֵטָה וְנָטְתָה לִשְׁמֹר אֶת רִגְשׁוֹתֶיהָ לְעַצְמָהּ, חָשְׁבָה גַּם הִיא שֶׁיּוֹתָם הָיָה מַדְהִים כְּשֶׁנִּלְחַם עִם הַדְּרָקוֹנִים, אֲבָל הִיא לֹא אָמְרָה שׁוּם דָּבָר. הִיא יָשְׁבָה וְהִשְׁקִיפָה דּוּמָם אֶל עֵמֶק הַסְּעָרוֹת, שֶׁנִּפְרַשׂ לִפְנֵיהֶם כְּמוֹ תּוֹכָהּ שֶׁל קוֹנְכִיָּה עֲנָקִית וּמְלֵאַת זִיזִים וּמַרְאוֹת וּצְבָעִים.
הספר הראשון בסדרה הבוגרת
הילדים מכפר הערפל בעמק הסערות
1. הַבַּלוּעַ
בַּלוּעַ הַצְּרִיחִים הָיָה הַמָּקוֹם הַמַּפְחִיד בְּיוֹתֵר בַּטִּירָה שֶׁבִּכְפָר הָעֲרָפֶל. שְׁלוֹשֶׁת הַצְּרִיחִים הַגְּבוֹהִים שֶׁבַּטִּירָה הוֹבִילוּ לְמָקוֹם שֶׁבְּעֶצֶם אֵין מִמֶּנּוּ חֲזָרָה. תּוֹךְ צַעַד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, מִי שֶׁנִּכְנַס אֶל כָּל אֶחָד מֵהֵם הָיָה מַחְלִיק לְתוֹךְ לוֹעַ חֲלַקְלַק דְּמוּי גָּבִיעַ שֶׁהָלַךְ וְנַעֲשָׂה צַר כְּלַפֵּי מַטָּה, עָשׂוּי אֶבֶן דּוֹלוֹמִיט מְלֻטֶּשֶׁת הֵיטֵב. כָּל הַצְּרִיחִים הוֹבִילוּ לְאוֹתוֹ לוֹעַ, שֶׁהָיְתָה לוֹ צוּרָה שֶׁל בַּלוּעַ וְלָכֵן קָרְאוּ לוֹ בַּלוּעַ הַצְּרִיחִים. הָעִנְיָן הָיָה, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ חַיָּבִים לַעֲבוֹר בּוֹ. לָכֵן עֶצֶם הַמַּחְשָׁבָה עָלָיו עוֹרְרָה פַּחַד סָתוּם בִּלְבָבוֹת כָּל הַיְּלָדִים וְהַיְּלָדוֹת, שֶׁיָּדְעוּ שֶׁיַּגִּיעַ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ הֵם יִצְטָרְכוּ לִדְרוֹךְ שָׁם – וּלְהַחְלִיק.
הַבַּלוּעַ הוֹבִיל לְמַטָּה בְּסִחְרוּר מַבְהִיל לְמַדַּי וְהָלַךְ וְנַעֲשָׂה צַר בְּקָצֵהוּ הַתַּחְתּוֹן, אֲבָל שָׁם נֶעֱצַר קְצָת הַשִּׁפּוּעַ שֶׁלּוֹ, הוּא נַעֲשָׂה מְעַט פָּחוֹת תָּלוּל וְהָפַךְ לְמִנְהָרָה צָרָה וַחֲלַקְלַקָּה. בַּהֶמְשֵׁךְ הִתְפַּתְּלָה הַמִּנְהָרָה הַצִּדָּה בִּיְרִידָה שֶׁלִּפְעָמִים הָיְתָה חֲזָקָה וְלִפְעָמִים – מְתוּנָה יוֹתֵר. מִי שֶׁהָלַךְ בָּהּ הָיָה צָרִיךְ לִדְאוֹג לְהָבִיא אִתּוֹ פָּנָס אוֹ שֶׁנֶּאֱלַץ לָלֶכֶת בְּחוֹשֶׁךְ כִּמְעַט מֻחְלָט. לִפְעָמִים הָיָה צוֹרֶךְ לְהַחְלִיק בִּישִׁיבָה...
...
מוֹרָן וְלוֹטֶם הָיוּ חֲבֵרִים טוֹבִים מְאוֹד, שֶׁגָּרוּ לֹא רָחוֹק זֶה מִזֶּה בִּכְפָר הָעֲרָפֶל. לְמוֹרָן הָיוּ תַּלְתַּלִים בְּהִירִים וְעֵינַיִם חוּמוֹת. עֵינָיו שֶׁל לוֹטֶם הָיוּ כֵּהוֹת וּשְׂעָרוֹ חוּם וְחָלָק, וְהָיָה גָּבוֹהַּ בִּמְעַט מֵחֲבֵרוֹ. כְּפָר הָעֲרָפֶל עַצְמוֹ שָׁכַן עַל הַר מְאוֹד גָּבוֹהַּ. הַכְּפָר הָיָה עָטוּף תָּמִיד בַּעֲרָפֶל, כֵּיוָן שֶׁזֶּה הַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו אֶפְשָׁר לָרֶדֶת מֵהַשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ הָעֲנָנִים אֶל הָאֲדָמָה. בִּשְׁבִיל מוֹרָן וְלוֹטֶם וְכָל שְׁאָר הַיְּלָדִים, הַכְּפָר הָיָה אָפוּף קְסָמִים וְכִמְעַט כָּל מָקוֹם בּוֹ הָיָה מְרַתֵּק. עֲדַיִן הָיָה קַל מְאוֹד לְדַבֵּר בּוֹ עִם הַמַּלְאָכִים, כֵּיוָן שֶׁהֵם הָיוּ בּוֹ כִּמְעַט כָּל הַזְּמַן וְעָזְרוּ לִילָדִים לָרֶדֶת אֶל הָאֲדָמָה. הוּא הָיָה מוּצָף קְשָׁתוֹת-בְּעָנָן נוֹצְצוֹת וּמַרְהִיבוֹת, כִּי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וּצְעִיפֵי הַגֶּשֶׁם הָרַבִּים יָצְרוּ עֲבוּר כָּל הַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים מָקוֹם קָסוּם וּמֻפְלָא. זֶה הָיָה מָקוֹם שֶׁבּוֹ הֵם הִרְגִּישׁוּ עֲטוּפִים וַאֲהוּבִים וְהִשְׁתָּאוּ עַל הַיּוֹפִי עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא הִתְגַּעְגְּעוּ יוֹתֵר מִדַּי אֶל שְׁמֵי הַכּוֹכָבִים שֶׁמֵּהֵם הִגִּיעוּ.
לְמוֹרָן וּלְלוֹטֶם הָיָה שָׁם מְקוֹם מִסְתּוֹר מְיֻחָד מִשֶׁלָּהֶם, שֶׁבּוֹ הָיוּ נִפְגָּשִׁים וּמְדַבְּרִים עַל סוֹדוֹתֵיהֶם וּמַרְגִּישִׁים כְּאִלּוּ הֵם רָחוֹק מֵהַבַּיִת וּמִן הָאַחִים וְהָאֲחָיוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁלָּהֶם. זוֹ הָיְתָה מְעָרַת סֶלַע אֲפוּפַת עֲרָפֶל, שֶׁכַּאֲשֶׁר שָׁהוּ בְּתוֹכָהּ, אַף אֶחָד לֹא יָכוֹל הָיָה לִרְאוֹת אוֹתָם בִּכְלָל.
עַל הַסּוֹד שֶׁל בַּלוּעַ הַצְּרִיחִים הֵם דִּבְּרוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּיוֹם אֶחָד, שֶׁבּוֹ יָרַד גֶּשֶׁם כָּל כָּךְ חָזָק שֶׁדָּמָה למַבּוּל מַמָּשׁ. הֵם הָיוּ רְטוּבִים לְגַמְרֵי וְהִצְטוֹפְפוּ לָהֶם בְּתוֹךְ מְעָרַת הַסֶּלַע שֶׁלָּהֶם.
"שָׁמַעְתָּ עַל הַבַּלוּעַ?" שָׁאַל לוֹטֶם וְהַלֵּב שֶׁלּוֹ קְצָת רָעַד, כִּי הוּא מְאוֹד רָצָה לֹא לְהַרְגִּישׁ כָּל כָּךְ פּוֹחֵד.
"כֵּן, וְאַתָּה? אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ עָלָיו?" אָמַר מוֹרָן, שֶׁשָּׂמַח בְּלִבּוֹ שֶׁלּוֹטֶם הִתְחִיל לְדַבֵּר עַל זֶה.
"יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁחָתַרְתִּי בַּסִּירָה שֶׁלִּי עַל יַמַּת הָעֲרָפֶל, בָּא אֵלַי אַלְבַּטְרוֹס עֲנָקִי וְהִתְיַשֵּׁב לְיָדִי עַל מַעֲקֶה הַסִּירָה. הוּא סִפֵּר לִי עַל כָּל הָעִנְיָן. וְאַתָּה?" אָמַר לוֹטֶם.
"גַּם אֵלַי הוּא בָּא! הָאֱמֶת – דֵּי פָּחַדְתִּי כְּשֶׁהוּא פִּתְאוֹם הִתְיַשֵּׁב לְיָדִי. מָה אַתָּה אוֹמֵר עַל זֶה?" שָׁאַל מוֹרָן וְהִבִּיט בִּידִידוֹ בְּצִפִּיָּה.
"זֶה נִשְׁמַע מְרַתֵּק, אֲבָל הָאֱמֶת שֶׁגַּם אוֹתִי זֶה דֵּי הִפְחִיד..." אָמַר לוֹטֶם בְּגִלּוּי לֵב.
"נִרְאֶה לְךָ שֶׁיָכוֹלנוּ לָלֶכֶת לְשָׁם בְּיַחַד?" שָׁאַל מוֹרָן.
"תִּרְאֶה, לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁמִּישֶׁהוּ יָכוֹל לִהְיוֹת שָׁם מַמָּשׁ בְּיַחַד, כִּי אַחֶרֶת נוֹפְלִים אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי, אֲבָל אִם הָיִינוּ מַגִּיעִים לְשָׁם בְּיַחַד וּמַחְלִיטִים עַל תָּכְנִית לְהִפָּגֵשׁ לְמַטָּה אֵיכְשֶׁהוּ, נִרְאֶה לִי שֶׁזֶּה הָיָה מַמָּשׁ עָדִיף, כִּי אָז נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ יַחַד בַּדֶּרֶךְ," אָמַר לוֹטֶם.
"רַעְיוֹן מְעֻלֶּה! אָז מָה אַתָּה אוֹמֵר? מָתַי הוּא אָמַר שֶׁאַתָּה חַיָּב לָלֶכֶת לְשָׁם?" שָׁאַל מוֹרָן.




הילדים מכפר הערפל - הסדרה הבוגרת (לגיל 11 - 14)
הספר השני בסדרה הבוגרת
עדיין לא יצא לאור
הילדים מכפר הערפל בקניון המצוקים
גם כאן יגיע חלק מן הסיפור... בינתיים הנה כמה ציורים...





הספר השלישי בסדרה הבוגרת
עדיין לא יצא לאור

הילדים מכפר הערפל בארמון התמורות
גם כאן יגיע חלק מן הסיפור... בינתיים הנה כמה ציורים...

_tif.png)

