או: איך מתקשרת העשייה בגינה לחיפוש אחר משמעות ולטיפוח הבריאות ואיך מגיעים לשם?
למעשה, אין שום קשר בין שני האנשים הללו חוץ מאשר שם משפחתם המשותף, אלא שהם מתקשרים אצלי בדמיוני הבלשני והבלשי – ובחיי שלי. כיוון ששניהם העסיקו אותי ככותבים והוגים בתחומיהם השונים וקיבלתי משניהם השראה, וכיוון שהחשיבה שלי תמיד נוטה לחבר דברים ולחפש הקשרים היכן שניכר קשר לשוני כלשהו – ולו יהא שם משפחה משותף בלבד – הקִרבה ביניהם נוצרה לא רק בדמיוני, אלא גם בהשפעתם על חיי. כתבה זו עוסקת בהשראה שהם נתנו לי ועל החיבור ביניהם מתוך השפעתם האישית עליי בלבד. ולמה לי לכתוב על כך? כי אני חושבת שאפשר לקבל הרבה מאוד משניהם, כולל כיוונים חשובים ביותר למה שנקרא "סלוּטוגֶנֶזָה", או טיפוח הבריאות – משהו שכל הלוגותרפיה או חיפוש המשמעות של ויקטור פרנקל עוסק בו באופן מאוד ברור, גם אם לא בשם ספציפי זה – וגם ספציפית, לטיפוח הגינה וקירוב הטבע לילדים, דבר שבו עסק ולטר פרנקל כגנן וחקלאי שכתב ספרים נודעים על הנושא וכלל בהם לא מעט עצות ורעיונות לעשייה חקלאית עם ילדים, ושכבר כתבתי עליו באהדה רבה כאן.
הנה מה שהופתעתי לגלות עליהם...
מה שהפתיע אותי ביותר כשקראתי על שניהם בקצרה לאחרונה, הוא ששניהם עסקו בספורט באופן מאוד משמעותי. את ולטר פרנקל הכרתי אך ורק דרך ספרו "הכל על גננות בישראל במעגל עונות השנה",[1] ואילו את ויקטור פרנקל הכרתי דרך ספרו "האדם מחפש משמעות",[2] כמה ספרים שלו ועל דרכו שקראתי בגרמנית, ומאמר יפה שכתב אודותיו פעם ד"ר מירון ברק, שביקש ממני לתרגמו לאנגלית (אולי הוא יסכים שאפרסם אותו, אשאל אותו!).
כעת גיליתי פתאום, ששניהם היו אוסטרים ילידי וינה – ויקטור נולד ב-26 במרץ 1905, ואילו ולטר נולד ב-28 במרץ 1906, ממש שנה אחריו וכמעט באותו תאריך!
להפתעתי הרבה.... נחשב ולטר פרנקל לאתלט ממש שניצח במרתון הראשון בישראל!
להפתעתי הרבה, נחשב ולטר פרנקל לאתלט ממש – "אתלט אוסטרי-ישראלי. שש פעמים אלוף אוסטריה (שלוש פעמים בריצת 5,000 מטר ושלוש פעמים בריצת 10,000 מטר) וארבע פעמים אלוף פראג. אלוף המכביה הראשונה (1932). אלוף ארץ ישראל ושיאן ארץ ישראל בכל הריצות מריצת 1,500 מטר ועד לריצת המרתון, זכה ב-14 תארי אליפות ארץ ישראל. נחשב למנצח ריצת המרתון הראשונה בארץ (1934). ייסד ואימן באגודות ברית מכבים עתיד תל אביב, מכבי צפון תל אביב ומכבי נתניה. ארגן את שידור הספורט הראשון ברדיו הארצישראלי בשנת 1942."[3]
רק בשוליים כתוב על ולטר פרנקל את הדברים שרוב אוהדיו הגננים והגנניות כיום מכירים ביחס אליו ולחייו בארץ – "פרנקל היה איש חינוך, מורה לחקלאות ב"גימנסיה רחביה" בירושלים. ייסד בהדסים קייטנת קיץ. מחברם של ספרי גננות."[4]
אם כך – אתלט אמיתי! וכיוון שהוא כותב לא מעט בספרו שעבודת הגינון דורשת מרץ רב, ועשויה גם לעייף אם לא נתכנן אותה היטב – אני מבינה שעברו האתלטי בוקע מבעד לדברים ולשורות. פתאום זה מתיישב לי בדמיוני – איש חביב וקשיש זה, המוכר מתמונותיו – נראה בנעוריו דומה באופן מדהים (אם כי בהתבוננות שטחית) לאמיל זטופק, אלוף המרתון הצ'כי האגדי.[5]
התמונה מתוך ערך ולטר פרנקל בוויקיפדיה והתמונה מקשרת לערך זה
ויקטור פרנקל – לא רק מייסד אסכולה אלא גם מטפס הרים מהולל ששלושה נתיבי טיפוס באלפים קרויים על שמו!
וויקטור פרנקל? – ובכן, מעבר לכך שהיה "רופא נוירולוג ופסיכיאטר יהודי וינאי, מייסד הלוגותרפיה ושיטת הניתוח האקזיסטנציאליסטי, הנחשבת לאסכולה הווינאית השלישית בפסיכותרפיה (אחרי הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד והפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אלפרד אדלר)," ולעובדה כי "בספרו, שכותרו העברי הוא: 'האדם מחפש משמעות', (שפורסם לראשונה ב־1946, ונמכר ביותר מתשעה מיליון עותקים) תיעד פרנקל את חוויותיו כאסיר במחנה ריכוז נאצי, ותיאר את גישתו הפסיכותרפית למציאת משמעות החיים. פרנקל, שנמנה עם אסכולת הפסיכולוגיה ההומניסטית, נחשב לפורץ הדרך לשימוש באקזיסטנציאליזם כאמצעי בפסיכותרפיה"[6] – מעבר לכל אלה, מסופר עליו, להפתעתי, שהיה "חבר כבוד באגודת המדעים האוסטרית, ובעל תג מדריך טיפוס הרים במועדון אלפיני. שלושה נתיבי טיפוס קרויים על שמו."
ובכן, האחד אצן מרתון – והשני מטפס הרים!
אולי אין פלא שלשניהם היו כוחות חיים ורצון חיים כל כך חזקים שהביאו אותם לעשייה כל כך משמעותית מתוך רצון עז להביא משמעות, תקווה, חדוות עשייה ורצון חיים לחיי אנשים רבים. שניהם אף כתבו ספרים – כל אחד על נושא בו עסק בלהט ובמסירות.
עיקרו של תחום טיפוח הבריאות ניגש אל הבריאות לא מצד ריפוי החולי – אלא מן הכיוון של טיפוח כל מה שמביא לאדם בריאות ומטפח אותה. אני חווה שני אנשים אלה כמי שהביאו יסוד זה לחיי וחייהם של רבים אחרים בשתי דרכים – ולטר דרך החיבור לאדמה ולצומח, ולעצם פעילות טיפוח הצומח בגינה הביתית כפעילות שהינה מבריאה גם לנפש. לדבריו, בעבודת הגינה תמצא מרגוע לנפשך מטרדות היומיום.... ;
וויקטור – דרך מתן הכיוון הברור ביותר לחיפוש אחר משמעות החיים. משמעות החיים אינה מופשטת, אלא שומה על כל אדם לחפש ולדעת את משמעות חייו האישית, את הדבר או הדברים שלשמם הוא מוכן לעשות הכל, לדבריו (בפרפרזה קלה) - לסבול כל "איך" למען אותו "מה" המעניק לחייךָ משמעות בעיניך.
ויקטור פרנקל מטפס על הרים[7]
וכך מתקשרים עבורי ולטר פרנקל וויקטור פרנקל...
אשר מקץ שנים רבות למדי, גיליתי כעת להפתעתי, שהם אפילו נולדו באותה העיר וינה, בהפרש של שנה זה מזה, ועסקו גם בספורט באופן משמעותי בחייהם. בלי ספק, היה לי טוב לקבל מהם עוד קצת השראה גם בתחום זה... 😊
ומשותף חשוב ביותר – חוש ההומור כיסוד מבריא בחיים!
נ.ב. ישנו עוד משהו שלדעתי משותף לשניהם או מאפיין אותם ושאני מזדהה איתו – ויקטור פרנקל דיבר מפורשות על חוש ההומור כמשהו מציל חיים, אפילו במחנות הריכוז, וכתב על כך כיסוד מהותי בשמירה על החיים – אפילו במובן של הישרדות ממש – וכן על האיזון הרגשי. אין לי ספק שספריו ומשנתו הם בבחינת הצלת חיים ונפש לאינספור אנשים.
ואצל ולטר פרנקל? – בלי ספק, אפשר להרגיש בהומור שלו דרך דבריו, בחיוכו ובניסוחיו. הספר שלו אינו רק ספר על גננות – זהו ספר לחיים.
[1] ולטר פרנקל, הכל על גננות בישראל במעגל עונות השנה, [2] ויקטור פרנקל. האדם מחפש משמעות – מבוא ללוגותרפיה. תרגום: חיים איזק. הוצאה: כנרת זמורה דביר. [3] מתוך ויקיפדיה, ערך "ולטר פרנקל". [4] שם. [5] ראו תמונתו של "המורה פרנקל – מורה הספורט הראשון" באתר מורשת נתניה: https://moreshet.netanya.muni.il/story/?itemId=27998 וכן תמונתו בערך הנ"ל בוויקיפדיה כשהוא רץ בשדות ליד נס ציונה וחבורת רוכבי אופניים מסביבו. ולשם השוואה: תמונתו של האצן המהולל אמיל זטופק, "הקטר הצ'כי", בערך המתאים אודותיו. [6] ויקיפדיה, ערך "ויקטור פראנקל". [7] מתוך: https://www.beaconbroadside.com/broadside/2017/09/viktor-frankl-the-twentieth-anniversary-of-a-life-illuminated.html