My Story Pond

ציפורים מביאות לי הנאה מדי יום באופן כל כך יפה ופנימי, שקשה לי להביע אותו במילים רגילות. ואני כל כך רוצה לבטא את השמחה הזאת שאני חשה כשאני רואה אותן מגיעות אל הבית הקטן שבניתי להן מול חלון המטבח שלי וזוללות פירורי לחם או שברי בוטנים... שאני כותבת עליהן סיפורים ומציירת אותן! סיפורי ציפורים...

אין כמעט זמן שבו מתרחשים שינויים גדולים יותר כמו בזמן השינה! הסיפור "המתנה מן הגמד" מתאר במהותו את חוויית השינוי היסודי שמתרחש בזמן השינה וליווי הילדה והילד ב"מסע" הזה שעוברת הנפש בזמן השינה. כמובן שעם ההתעוררות בבוקר הילדה עדיין אותה ילדה, ועם זאת – היא ילדה קצת אחרת! בזמן השינה דברים משתנים ומתרחשים תהליכי עיבוד רבים למה שאירע במהלך היום. כמבוגרים אנו מכירים בוודאי את המצבים שבהם אחרי ש"ישנים על זה" מצליחים בבוקר להחליט החלטה שלא יכולנו להחליט אמש; מצבים שבהם אנו פשוט מרגיש

בַּלוּעַ הַצְּרִיחִים הָיָה הַמָּקוֹם הַמַּפְחִיד בְּיוֹתֵר בַּטִּירָה שֶׁבִּכְפָר הָעֲרָפֶל. שְׁלוֹשֶׁת הַצְּרִיחִים הַגְּבוֹהִים שֶׁבַּטִּירָה הוֹבִילוּ לְמָקוֹם שֶׁבְּעֶצֶם אֵין מִמֶּנּוּ חֲזָרָה. תּוֹךְ צַעַד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, מִי שֶׁנִּכְנַס אֶל כָּל אֶחָד מֵהֵם הָיָה מַחְלִיק לְתוֹךְ לוֹעַ חֲלַקְלַק דְּמוּי גָּבִיעַ שֶׁהָלַךְ וְנַעֲשָׂה צַר כְּלַפֵּי מַטָּה, עָשׂוּי אֶבֶן דּוֹלוֹמִיט מְלֻטֶּשֶׁת הֵיטֵב... כל הצריחים הובילו לאותו לוע בצורת בלוע שוהביל למטה בסחרור מבהיל

פלפלון הארנבון הקטן, אחיהם של תותית ותלתון, מיהר כל הזמן. הוא רץ וטס לכל מקום הכי מהר שרק אפשר. הוא זינק וניתר – מהר מהר מהר – ממש לכל מקום שאליו הוא רצה להגיע. והוא תמיד רצה להגיע ראשון! הוא רקע ברגלו, הרעיד את זנבו – וזינק לדרכו! – הופ, הופ, הופ – והגיע ליעדו! אמא לבונית הארנבונית אמרה לו שוב ושוב להיזהר, אבל פלפלון המשיך למהר! אחיו תלתון התחנן לפניו – חכה! אבל פלפלון כבר זינק אל מעבר למעקה!