My Story Pond

ספרי ילדים ונוער שונים ריתקו אותי במיוחד בילדותי, וזה אחד מהם! תגידו - ספר עתיק... אבל חיפשתי אותו בנרות לפני כמה שנים כדי לקרוא אותו שוב, מצאתי אותו ב"בוקספר" (שעכשיו בדקתי וכנראה יש להם עוד אחד למכירה וגם לכמה אנשים ב"סימניה") ונהניתי שוב מכל רגע. כמה סיפורים כאלה כבר נכתבים היום?

סיפור נכון ומתאים שמסופר היטב ומובא לילד בזמן הנכון יכול להפוך ולהיות אבן בניין משמעותית ביותר להתפתחותו החיובית של הילד. סיפור לא מתאים, בזמן לא נכון, או שמסופר בצורה גרועה ולא מכוונת לילד יכול לשמש אבן נגף בהתפתחותו של הילד ולעכבה במישורים רבים. מי מאיתנו אינו זוכר סיפורים משמעותיים בילדותו? סיפורים שמילאו את עולמנו הפנימי וצבעו אותו בצבעים זוהרים לשנים רבות? ומי אינו זוכר סיפורים מפחידים ומלאי אימה? סיפורים שמילאו את עולמנו בפחד וחשכה?

קודם כל שיהיה ברור – אני אוהבת מאוד סרטים. וסדרות. ופעם גם אהבתי מאוד תשדירי רדיו, כשעוד היו כאלה לילדים... נכון שאני מעדיפה שהם יהיו "טובים" – אבל טובים זה גם עניין של הגדרה וגם של טעם אישי. פעם נכנסתי לחנות השכרת וידיאו ו-DVD, ובעל החנות, בחור בשנותיו האמצעיות, אמר לי, את מחפשת משהו? קחי את זה, סרט מעולה! ותקע לידיי איזה סרט עם שם חצי צרפתי, לא זוכרת איזה (הדחקתי את זה...) כשבאתי הביתה ושמתי אותו בנגן הדי-וי-די, תוך חמש שניות תקפו אותי תמונות וצלילי זוועה של מלחמה, פצועים,

האם חשוב בכלל איזה ספר מתאים לאיזה גיל? למה שלא תקרא כל ילדה מה שבא לה, בכל גיל שהוא? למה שלא ימצא כל ילד בעצמו ספר בשבילו – כל ספר שהוא?...

הלילה נחגוג את חג החיות, אמרה טִיפְּטוֹ. מהרו, שלא נאחר. היא דיברה אל אִצְטְרוּבָּלוֹן וּפִלְפֵּלוֹן, אשר היו עסוקים בהברשת זקניהם בעזרת ראשי דרדרים. אתה צריך להיזהר מאוד כשאתה מבריש את זקנך בעזרת ראש דרדר – זה דוקר! אַאוּץ'! אמר פלפלון ודקר את עצמו. בכלל, למה אנחנו צריכים להבריש את הזקנים שלנו כל כך יפה? אני אוהב שהזקן שלי עבות ופראי... "כי יום חג היום," השיב אצטרובלון. "וחוץ מזה, ג'רמי העכברון הבריש את הפרווה שלו יפה כשהוא בא הנה אל חג האבנים. אנחנו צריכים להיראות יפים מ

היה היה פעם ילד מלאך שגר בשמיים. הוא שיחק עם כל ילדי המלאכים האחרים בין הכוכבים. יום אחד הוא הגיע לכוכב הלכת שקוראים לו כדור הארץ, והוא מצא חן בעיניו. "הו, כוכב הלכת הזה נראה כל כך ירוק וזוהר," הוא קרא. "עם אוקיינוסים כחולים ועננים לבנים שנראים כמו קצף. הייתי רוצה לגור שם." סיפור לילדים להורדה

בַּלוּעַ הַצְּרִיחִים הָיָה הַמָּקוֹם הַמַּפְחִיד בְּיוֹתֵר בַּטִּירָה שֶׁבִּכְפָר הָעֲרָפֶל. שְׁלוֹשֶׁת הַצְּרִיחִים הַגְּבוֹהִים שֶׁבַּטִּירָה הוֹבִילוּ לְמָקוֹם שֶׁבְּעֶצֶם אֵין מִמֶּנּוּ חֲזָרָה. תּוֹךְ צַעַד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, מִי שֶׁנִּכְנַס אֶל כָּל אֶחָד מֵהֵם הָיָה מַחְלִיק לְתוֹךְ לוֹעַ חֲלַקְלַק דְּמוּי גָּבִיעַ שֶׁהָלַךְ וְנַעֲשָׂה צַר כְּלַפֵּי מַטָּה, עָשׂוּי אֶבֶן דּוֹלוֹמִיט מְלֻטֶּשֶׁת הֵיטֵב... כל הצריחים הובילו לאותו לוע בצורת בלוע שוהביל למטה בסחרור מבהיל

פלפלון הארנבון הקטן, אחיהם של תותית ותלתון, מיהר כל הזמן. הוא רץ וטס לכל מקום הכי מהר שרק אפשר. הוא זינק וניתר – מהר מהר מהר – ממש לכל מקום שאליו הוא רצה להגיע. והוא תמיד רצה להגיע ראשון! הוא רקע ברגלו, הרעיד את זנבו – וזינק לדרכו! – הופ, הופ, הופ – והגיע ליעדו! אמא לבונית הארנבונית אמרה לו שוב ושוב להיזהר, אבל פלפלון המשיך למהר! אחיו תלתון התחנן לפניו – חכה! אבל פלפלון כבר זינק אל מעבר למעקה!

או: איך הגיע ילד להיות גנן ומורה מומחה לחקלאות "כאשר מלאו לי חמש שנים העמידה אמי חמישה עציצי גרניום על אדם החלון של חדר המגורים שלנו...

על מי לעשות עבודת ביוגרפיה בכיתה ח' בבית ספר ולדורף? מאגר "שולמית" לביוגרפיות שיש עליהן ספר בעברית מאת אפרת מאור

פעם, אבא ואמא וילדיהם הלכו לעשות מחנה. ‏ הם נסעו רחוק אל ההרים. לבסוף הם מצאו שדה שבו יוכלו להקים אוהל. כולם היו עייפים מאוד מן המסע ומוכנים ללכת לישון. אבל, בדיוק כשאבא זחל לתוך שק השינה שלו, הוא שמע צליל של סוסים דוהרים שהלכו והתקרבו: גָלוֹפּ, גָלוֹפּ, גָלוֹפּ! הם רחרחו סביב האוהל, משכו בחבלים וצהלו בקול רם. אבא יצא משק השינה והתחיל לזרוק עליהם רגבי אדמה, וצעק עליהם שילכו משם. והם הלכו. ‏

משלגייה ועד אמיל - ספרו הנפלא של אוריאל אופק על איך נכתבו ספרי ילדים אהובים ומוכרים לנו במשך השנים