My Story Pond

סיפרה וציירה © תומר רוזן גרייס. קישור לקובץ להורדה ראו בסוף הסיפור. חוּרשָׁפית הפַּרפָּרית הקטנה והיפה התעוררה בבוקר על צמח החורשף הקוצני, שם היא בקעה מהביצה שלה. ממש באותו הזמן התעוררה סִרפָּדית הפרפרית היפהפייה על צמח הסרפד שלה. סרפד אולי דוקר לילדים, אבל פרפרי הסרפד אוהבים אותו מאוד וגרים עליו בתחילת חייהם! חורשפית שמחה באור השמש, המריאה והתעופפה לעבר צמח חלמית עם פרחים סגולים ונאים. היא נחתה על פרח סגול ושתתה ממנו צוף. פתאום נחתה לידה פרפרית יפה, שחורה עם כתמים כתומים ולב

רציתי לספר לכם מה הצלחתי לספור בגינתי... ובכן – 4 עורבנים, 2 ירגזים, 1 בולבול צהוב שת, 2 שחרורים (זכר ונקבה), זוג צופיות "נשוי", ונקר סורי אחד שאותו רק שמעתי, אבל אני מזהה מרחוק.

נימפית הפרפרית הקטנה התעוררה בוקר אביב אחד על צמח החלמית שלה והתרגשה מאוד – כי השמש זרחה והיה זה יום אביבי! נימפית התרגשה מאוד לקראת האביב, כי היא ידעה שבאביב היא תצטרך לעזוב את ביתה על שיח החלמית ולעוף רחוק רחוק צפונה. נכון שהיא תעוף גם עם אמא ואבא שלה, עם אחיה ואחיותיה ועם עוד הרבה פרפרים, אבל בכל זאת, יהיה מרגש מאוד לעוף בפעם הראשונה רחוק מהבית. "מתי זה כבר יקרה?" שאלה הנימפית את אמא פרפרה, והתאמנה בינתיים לעוף ברחבי הגינה. "עוד מעט, כשיתחמם עוד קצת," ענתה אמא פרפרה...

ציפורים מביאות לי הנאה מדי יום באופן כל כך יפה ופנימי, שקשה לי להביע אותו במילים רגילות. ואני כל כך רוצה לבטא את השמחה הזאת שאני חשה כשאני רואה אותן מגיעות אל הבית הקטן שבניתי להן מול חלון המטבח שלי וזוללות פירורי לחם או שברי בוטנים... שאני כותבת עליהן סיפורים ומציירת אותן! סיפורי ציפורים...

בניית בריכת צמחי מים בגינה היא עיסוק מאמץ אך מספק מאוד

על ההשראה לסיפורי ילדים שאני כותבת אתמול פגשתי צב זעיר בגינתי – תראו איזה מתוק! הייתי חייבת לצלם אותו ככל שפלאפונִי יצליח. הסיפורים שמאחורי סיפורי הילדים שאני כותבת... מעבר לכך שמפגשים עם חיות הם חלק ניכר מן "הסיפורים שמאחורי הסיפורים" שלי, ושהצבּון החמוד הזה הזכיר לי מיידית שהוא הדור הבא של צב השיחים מסיפורי "צב המים וצב השיחים" – הרי שזעירותו העלתה אצלי באחת את התיאור שובה הלב של טובה יאנסון ב"משפחת החיות המוזרות", כאשר המילון ששמו על כובעו השחור של הובּגובּלין הקוסם, כדי ל

אין לתאר את ההתרגשות! הצלחתי לגדל כמה בוטנים בגינתי! אני יכולה רק לתאר לעצמי כמה נחמד יהיה לילדים לעבור חוויה כזאת... לפני שיגיעו כמוני...

טִיפְּטוֹ הפיה החמודה, החברה של שני הגמדים אצטרובלון ופלפלון, שאיתם היו לה המון הרפתקאות, פגשה חילזון חסר בית בוכה בכי תמרורים. היא שאלה אותו מה קרה לו, וזה הסיפור שהחילזון סיפר לה: "פעם פעם," אמר החילזון, "לפני המון המון זמן, החלזונות היו ענקיים, גדולים כמו פילים, ואפילו גדולים יותר – היו כאלה שהיו גדולים כמו אוניות. הם היו מפליגים סביב על שבילי הכסף שלהם ומכרסמים עצים. לפעמים, מאות מהם היו נאספים סביב הר סלעי אחד שנקרא "גבעת הטירה", ויורים חיצים זה בזה. היה בתוכם שק חיצים מ

פלפלון הארנבון הקטן, אחיהם של תותית ותלתון, מיהר כל הזמן. הוא רץ וטס לכל מקום הכי מהר שרק אפשר. הוא זינק וניתר – מהר מהר מהר – ממש לכל מקום שאליו הוא רצה להגיע. והוא תמיד רצה להגיע ראשון! הוא רקע ברגלו, הרעיד את זנבו – וזינק לדרכו! – הופ, הופ, הופ – והגיע ליעדו! אמא לבונית הארנבונית אמרה לו שוב ושוב להיזהר, אבל פלפלון המשיך למהר! אחיו תלתון התחנן לפניו – חכה! אבל פלפלון כבר זינק אל מעבר למעקה!

או: איך הגיע ילד להיות גנן ומורה מומחה לחקלאות "כאשר מלאו לי חמש שנים העמידה אמי חמישה עציצי גרניום על אדם החלון של חדר המגורים שלנו...

פעם, אבא ואמא וילדיהם הלכו לעשות מחנה. ‏ הם נסעו רחוק אל ההרים. לבסוף הם מצאו שדה שבו יוכלו להקים אוהל. כולם היו עייפים מאוד מן המסע ומוכנים ללכת לישון. אבל, בדיוק כשאבא זחל לתוך שק השינה שלו, הוא שמע צליל של סוסים דוהרים שהלכו והתקרבו: גָלוֹפּ, גָלוֹפּ, גָלוֹפּ! הם רחרחו סביב האוהל, משכו בחבלים וצהלו בקול רם. אבא יצא משק השינה והתחיל לזרוק עליהם רגבי אדמה, וצעק עליהם שילכו משם. והם הלכו. ‏

בתמונה: בית משחק, מגלשה, ארגז חול ועץ בננה קטן. נבנה על ידי במו ידיי