My Story Pond

קצת כמו עם הספרים והסיפורים שלי לילדים, החזון של כמעט כל הספרים שרציתי לכתוב נוצר מאוד מהר, כמו כזה קרע בעננים שדרכו פורצת פתאום השמש. זה קרה סביב שנת 2009, ובעצם מאז אני עובדת כל הזמן ליצור את כל מה שפרץ אז לדמיוני כחזון די ברור. היו עוד "קרעים בעננים" כאלה – וגם שברי ענן... (בעולם שלי, גשם זה דבר טוב ואהוב מאוד!) כשהכל הגיע במבול זלעפות.

ציפורים מביאות לי הנאה מדי יום באופן כל כך יפה ופנימי, שקשה לי להביע אותו במילים רגילות. ואני כל כך רוצה לבטא את השמחה הזאת שאני חשה כשאני רואה אותן מגיעות אל הבית הקטן שבניתי להן מול חלון המטבח שלי וזוללות פירורי לחם או שברי בוטנים... שאני כותבת עליהן סיפורים ומציירת אותן! סיפורי ציפורים...

האם ציורים בספרי ילדים חייבים להיות צבעוניים או שאפשר גם בשחור לבן? שאלה זו העסיקה אותי מאוד, בעיקר כשהבנתי שלאייר ספר של 160 עמודים בצבע ולהוציא אותו לאור זה משהו שרק הוצאות לאור גדולות יכולות להרשות לעצמן – וגם זה לא תמיד... המהדורה היפה של "פו הדוב" שבה האיורים בשחור-לבן מופיעים עם צביעה עדינה – כמה כאלה יש כבר?

על ההשראה לסיפורי ילדים שאני כותבת אתמול פגשתי צב זעיר בגינתי – תראו איזה מתוק! הייתי חייבת לצלם אותו ככל שפלאפונִי יצליח. הסיפורים שמאחורי סיפורי הילדים שאני כותבת... מעבר לכך שמפגשים עם חיות הם חלק ניכר מן "הסיפורים שמאחורי הסיפורים" שלי, ושהצבּון החמוד הזה הזכיר לי מיידית שהוא הדור הבא של צב השיחים מסיפורי "צב המים וצב השיחים" – הרי שזעירותו העלתה אצלי באחת את התיאור שובה הלב של טובה יאנסון ב"משפחת החיות המוזרות", כאשר המילון ששמו על כובעו השחור של הובּגובּלין הקוסם, כדי ל

בשבילי לפחות, לא מובן מאליו לשתף בתהליך היצירה מאחורי הקלעים. ובכל זאת, זה חשוב. האמת היא שהייתי מעריכה שיתוף כזה בעצמי ובטח נהנית...

אתמול שמעתי שיש מחשבות לבטל את דואר המכתבים בעתיד האולי לא רחוק. אני לא יודעת עד כמה זה נכון, אבל זה העציב אותי מאוד. למה זה העציב אותי כל כך? מה שעשיתי בדואר באותו יום היה להביא למשלוח ספר ומכתב לילדה בכיתה ג' ששלחה לי לפני שבוע מכתב אמיתי שכתבה לי בעצם בסוף כיתה ב'... המכתב נשלח אליי בדואר במעטפה עם בול צבעוני. במכתב היא סיפרה לי – בכתב יד! – כמה שהיא התלהבה מהספר "הרפתקאות הילדים מכפר הערפל".

Painting from the book Dooly Goes to Kindergarten by Tomer Rosen Grace

אז מה הסיפור שלי עם הסופר היצירתי והפורה במיוחד, הכותב מקסים לילדים, האוריתמיסט ועושה תיאטרון הבובות רֶג דָאוּן? אז ככה... הכול התחיל מזה שחברה טובה שלי השאילה לי ספר שלו באנגלית לילדים בשם The Tales of Tiptoes Lightly (בתרגום חופשי, סיפורי הפיה טיפטו קלת הרגל) שמספר על הגמדים אצטרובלון ופלפלון (או בשפת המקור - Pine Cone and Pepper Pot. כמוה, סיפרתי לילדיי את הסיפורים בעברית – מתוך האנגלית, ככה בספונטניות (טוב, זה בא לי בקלות כי אני מתרגמת ספרים, מאמרים וסיפורים כבר שנים...).

ככה נראה העמוד הראשון של כתב היד של "טונסי ומירלי – סיפור על שני סנאים" שלשום בדקתי במקרה אם יש לי עוד סיפורים במחברת שלא הקלדתי והשלמתי,...