אין לתאר את ההתרגשות! הצלחתי לגדל כמה בוטנים בגינתי! אני יכולה רק לתאר לעצמי כמה נחמד יהיה לילדים לעבור חוויה כזאת... לפני שיגיעו כמוני ל"גיל מופלג" ויחשבו עדיין שבוטנים צומחים על עצים... 😊
שיח בוטנים מוכן לקטיף
זוכרות שביוני שאלתי אם גידלתן פעם בוטן? (זה היה כאן)
ובכן, באמצע אוקטובר השיחים התייבשו קצת, וזה אמור להיות הזמן – בערך אחרי 4 חודשים – שבו מוציאים את הבוטנים מהאדמה. במקום לתלוש את השיחים, חפרתי בעדינות באדמה שהשקיתי אותה קצת מדי יום כמו שכתוב בספר, והצלחתי להוציא בוטנים שעוד היו קשורים לצמח האם שלהם באותן "יתדות" צמחיות מוזרות ומופלאות!
הבוטנים קשורים לצמח האם במעין "יתדות" שעליהן גדלו בתוך האדמה
חפרתי באדמה בזהירות לעומק של כ-20 סנטימטרים מסביב לכל צמח, עד שהייתי די בטוחה שאין שם יותר בוטנים.
יבול קטן – אבל השמחה גדולה!
אוקי, אז כנראה שלא אגדל בוטנים באופן מסחרי... 😊
אבל עבור ילדים, הרי הכמות היא לא מה שמשנה, אלא החוויה שהבוטן גדל והצליח ואיך זה קורה כמו פלא בתוך האדמה, לראות את הצמח, לקלוט (גם בלי מילים ומושגים) שהוא קטנית ולא עץ בתורכיה 😊
ואולי להתפלא על כך שאמנם הפרחים הקטנים שלו גדלים בין העלים על הצמח, הבוטנים עצמם גדלים באדמה ולא מן הפרח. כמה מוזר!
אז זהו – רציתי לעודד אתכן לנסות לגדל בוטנים! ואני גאה מאוד ביבול שלי, גם אם הוא זעיר הפעם.
בהצלחה!
מקסים כייף ענק