– סיפור מאת רן מזר[1]
היום יש לי בשבילכם סיפור של כותב אורח – רן מזר, מורה בבית ספר וַלדורף "תמר" בשרון, מפתח תוכנית "נעים ללמוד" – קורסים למורים ולהורים. מנהל קבוצת ״נעים לקרוא״ – טקסטים שמרתקים ילדים.
כּל תושבי הממלכה חיכו לאביר על הסוס הלבן. השמועה אמרה שיום יבוא והוא יִישׂא לאשה את הנסיכה סנודן. כשׁזה יקרה, כך אמרו, יגמר החושׁך הגדול והקרח שכיסה את הממלכה יִימס.
יום אחד שמעו שומרי החומות פרסות סוס דוהר לכוון העיר. מרחוק מבעד לשלג הבהיר, הבחינו השומרים בסוס לבן דוהר ועליו רכוב אביר לבוש שריון קשׂקשׂים. הסוס ורוכבו קרבו אל שער העיר וזה נפתח לכבודם.
ההתרגשות בממלכה הייתה רבה "הנסיכה שלנו עומדת להתחתן," כך לִחששו כולם, "האבּיר על הסוס הלבן הגיע."
השמועה על בואו שׁל הנסיך המיועד עשׂתה את דרכה עד לארמון והנסיכה מיהרה ללבּוש את שׂמלתה הצחורה וחיכתה על המרפסת.
באותה שעה הבחינו מרחוק שומרי הארמון באבּיר נוסף רכוב על סוסו הלבן. גם הוא הגיע אל שער העיר, הסיר את קסדת הברזל שלו ודרש שיפתחו לו.
"באתי להציל את הממלכה ואת הנסיכה מפני השקר הנורא. האביר שהגיע קודם, לפני, הוא נוכל ושקרן! הוא אינו אביר אמיתי וסוסו אינו סוס לבן אמיתי".
הוא דהר בשביל אל הארמון וכבר מרחוק ראה את מי שהגיע לפניו עומד מתחת למרפסת ומשוחֵחַ עם הנסיכה ועם אביה המלך הזקן.
"אני הוא האביר לו חיכיתם!" קרא בקולו. שלושתם התבוננו בו בתדהמה ונסו להבין מנַין בא. שׁני האבירים ישׁבו על סוסיהם הלבנים זה מול זה והתווכחו. כל אחד אמר שׁהוא האביר על הסוס הלבן לו חיכתה הממלכה והנסיכה. הנסיכה הנבוכה כמעט ובכתה, עד שׁהמלך קרא ואמר: "חִזרו הנה בעוד שלושה ימים ואומַר לכם מה החלטתי"....
למחרת כינס המלך את כל יועציו על מנת לטכס עצה ולחשב מי דובר אמת ומי לא.
ישבו השרים ודיברו. זה אמר כך וזה אחרת. זה אמר הראשׁון שקרן וזה אמר שהשני. הם הסכימו ביניהם ולא מצאו פתרון. לא ביום הראשון ואף לא ביום השני. והנה ירד כבר הלילה ולמחרת היו צפויים להגיע האבירים כדי לקבל את תשובתו של המלך.
באותו לילה נדדה שנתה של הנסיכה. היא הסתובבה במסדרונות הארמון החשוכים ובחדריו עד שהגיעה אל הספרייה המלכותית. בספרייה חשה כיצד רגליה מוליכות אותה אל מדף הספרים, ושם עיניה נפלו על ספר גדול, שעל הכריכה שלו היה מצויר ציור של סוס. היא נטלה את הספר בידיה, פתחה אותו, ומייד קראה:
"סוסים רבים בצבעי האפור מאבדים את הצבע עם הגיל והופכים ללבנים. לעמת זאת, סוסים שנולדו לבנים הם נדירים ביותר. ניתן להבדיל בין הסוסים הלבנים האמיתיים לסוסים לבנים אפורים, בכך שמסתכלים על האף שלהם. לסוסים לבנים יש עור ורוד, ואילו אצל הסוסים האפורים העור שחור."
כשסיימה לקרוא נפלה עליה תרדמה והיא נשארה לישון בספרייה.
בבקר ראה אותה אביה המלך כשהיא ישנה על הרצפה עם הספר הפתוח. כשהקיצה הנסיכה ופקחה את עיניה, מייד הראתה לאביה המלך את הרמז שגילתה בספר.
האם ייתכן שאחד הסוסים אינו סוס לבן אמיתי? האם כך נדע מיהו האביר האמיתי?
לקראת הצהרים הגיעו שני האבירים על סוסיהם והתייצבו מול המלך. והנה מייד כשראה אותם, ציווה המלך לאסור את האביר הראשון בבית הכלא שבמרתף הארמון.
באותו זמן נערך טקס רב רושם, בו הכתירו את האביר השני והפכו אותו ליורש העצר ולבעלה המיועד של הנסיכה רוסינַנְטָה השנייה.
מייד כשתם הטקס הגיחה השמש מבעד לעננים וקרני האור שלה נגעו במצחה של הנסיכה. יש אומרים שהייתה זו דמעה שירדה מלחיה, ויש אומרים שהיה זה הקרח שהחל להפשיר.
————
הערה*: העובדות המופיעות בקטע מדויקות – אכן יש סוסים לבנים טהורים. וסוסים שצבעם משתנה עם הגיל – באנגלית הם נקראים greys.
רן מזר הוא מורה בחינוך ולדורף ופרסם עד כה 3 חוברות.
סיפורים וקטעי מידע שלו מופיעים בחוברות ״נעים לקרוא״ בליווי של דפי עבודה ופעילויות למרחב קבוצתי או בין אישי.
ניתן לרכוש אותם בלינקים הבאים:
1. ״נעים להתחיל לקרוא״ לרמה של כיתות א׳ ב׳: https://lp.vp4.me/p1ad?cs=facebook
2. "נעים ( להמשיך) לקרוא״ ; לרמה של כתות ג׳ ד׳: https://lp.vp4.me/xy74
*** אגב, גם הסיפור "הסוסים" שתרגמתי ופרסמתי וניתן להורדה כאן מכיל סיפור אמיתי על סוסים שקרה למשפחה אחת... ומתאים לילדי גן.
[1] הופיע לראשונה ביוני 2021 באתר בית הספר ולדורף "תמר" בשרון.