top of page

האם טוב לילדים לחיות בבלגן?

לקראת פסח וניקיון האביב, אני רוצה להעלות שאלה לכאורה מובנת מאליה –

האם טוב לילדים לחיות בבלגן?

לכאורה הייתן אומרות – ברור שלא! (גם אני...!)

אבל השאלה המתבקשת מהכיוון השני היא – האם טוב לילדים לחיות באופן תמידי בסדר מופתי? בסדר כזה שאסור להפר אותו אפילו לרגע? אני בטוחה שגם על זה רובנו היינו עונות ב"לא" – גם אם אישית, היינו לגמרי מעדיפות שישרור בבית סדר מופתי, כל היום וכל שעה.

הקוטב הקיצוני האחד – נטייה לסדר מופתי

בדיוק סיימת לעשות סדר יסודי בבית, שאבת שטיחים ושטפת את הרצפה. בחוץ עדיין בוץ מהגשם האחרון, והילדים חוזרים הביתה. את ישר נלחצת – מה יהיה על הניקיון המושלם שלך, על כל ההשקעה? סוף סוף נקי ומסודר – ועכשיו זה??? את יוצאת לקראתם ופוקדת לחלוץ נעליים. אחד עובר על פנייך בהתרגשות והנעליים עדיין לרגליו. את נזעקת – תוריד את הנעליים, אתה מבוצבץ! אבל אין, זהו... טור של עקבות בוציות הוטבע באופן בל יימחה לכאורה על הרצפה המבריקה והמצוחצחת. את מרגישה שלא מתחשבים במאמצייך ומצב רוחך שוקע פלאים. נרגזת, את מוודאת שכל השאר חולצים נעליים ושהזאטוט שכבר נכנס יעצור ויחלוץ גם הוא – שלפחות הבוץ לא יגיע לשטיח! משם עוברים לספה – ושם זה מתחיל עם הגרביים המלאות בחול, עובר למיץ שאסור לו להישפך, ועוד לפני כן – מה עם לתלות את התיקים במקום להשליך אותם על הרצפה או הספה? מה עם לתלות את המעילים? ומה עם לשים את שפע האבנים החמודות והמקלות שאספתם בדרך במקום שלא ישבש את הסדר המופתי הרגעי שהצלחת ליצור הבוקר בעבודה קשה?

מפה לשם – וכמעט נשכחה לה השמחה שבלפגוש את הילדים אחרי הגן או בית הספר... את מתוסכלת מעצמך, מהילדים ומהתחושה שלא משנה כמה תעמלי ומה תעשי, לא תצליחי לשלוט מספיק בעצמך ובכולם כדי ליצור את הסדר והניקיון המופתי המושלם שאליו את מייחלת! את קרועה בתוכך – ומייחלת בסדר לבך שיכולת להיות קצת יותר כמו ידידתך המבולגנת יותר, שאצלה תמיד שמח! ילדים באים אליהם וכיף להם – הילדים לא צריכים להתבייש שאמא שלהם עצבנית ומתוחה מכל טיפת שוקו שנושרת על הרצפה ורודפת אחריהם לשים את הנעליים במקום ולהרים את הגרביים משפע המקומות שבהם הם מוטלים, שלא לדבר על כך שהם מאבדים את בני זוגם, מה שמטריף אותך עוד יותר...

בקיצור, היית שמחה להיות רגועה ושלווה יותר בנושא זה – ועדיין לחיות בבית מסודר יחסית, שנעים גם לך וגם לאחרים לחיות בו!

הקוטב הקיצוני הנגדי – נטייה לבלגן תמידי

ואולי את מתקשה בכיוון האחר? את מייחלת אולי לסדר כלשהו, אבל מתקשה למצוא איזשהו קצה להתחיל בו כדי לפרום את הבלגן שנוצר מדי יום והולך ומצטבר. הילדים נכנסים הביתה ואת כולך איתם, החפצים מושלכים מסביב וזה לא באמת משנה. את נותנת להם לאכול, אתם מדברים, צוחקים – ואחרי הארוחה הכל נשאר על השולחן וממשיכים לפעילות הבאה. אולי אתם יוצאים לגינה, הבוץ נותר על הרצפה והכלים נשארים לערב ואחר כך אולי לבוקר? יש לך בית כל כך שמח – וכל כך מבולגן... קרש הגיהוץ נשאר בסלון, שאריות התפירה נשארות קצת על הרצפה, הכלב מסתובב ביניהם ומתיישב ואחריו גם החתול... הכל עליז ושמח – רק שלפעמים מתחשק לך שיהיה בכל זאת קצת יותר סדר, שזה לפחות יהיה בלגן מאורגן – אבל קשה לך להתחיל אפילו. בטח שאת יודעת לנקות מעולה – אבל קשה מאוד לנקות בית שמלא בהמון חפצים שאת אפילו לא בטוחה מאין הגיעו ולאן הם שייכים!... שלא לדבר על כך שקשה לדרוך על הרצפה בכל רחבי הבית מרוב צעצועים שמפוזרים על הרצפה... לפעמים את מתעוררת בתסכול ומתחילה קצת לסדר, אבל יש משהו כל כך נוח בלעזוב את זה ופשוט לחיות בלי להצטרך להפעיל כל רגע את כולם ולרדת לחייהם בתלונות ופקודות – וזה באמת נכון, לכולם כיף אצלך בבית! ובכל זאת, היית שמחה לקצת סדר לפעמים...

סדר ובלגן הם תחומים שנעים על ספקטרום גמיש

האמת היא, שסדר ובלגן הם לא נקודות קבועות אלא תחומים גמישים על זרם שנע בין סדר מופתי לבין תוהו ובוהו מוחלט. וגם אנחנו, אימהות ואבות, לרוב איננו בנקודה אחת קבועה על הזרם הזה. גם עם הבדלים יחסית קבועים כמו אופי ונטייה, עדיין יש לכולנו מצבי רוח משתנים בהקשר הזה – לפעמים אנחנו נתקפים במרץ לעשות סדר וניקיון יסודי בכל הבית, ולפעמים קשה לנו להזיז את עצמנו מהספה אפילו בשביל לטאטא חמש דקות את הסלון...

ניתן לתאר את הנקודות הנוקשות והקשיחות על הזרם הזה כ"סדר מופתי" ו"בלגן מוחלט" – אבל מה שבאמת יעשה את הנקודות האלה לקשיחות זה אם נגיע בעצמנו למצב של קיפאון וקיבעון באחת מהן – ומצב כזה הוא בעצם לא בריא. בקצה של הניקיון, מצב לא בריא כזה יכול להתבטא בצורך כפייתי בניקיון ואובססיה לסדר בלתי פוסק, ובקצה של הבלגן אפשר לראות מצבים פתולוגיים כמו אגרנות כפייתית, מצבים שבהם אדם לא מסוגל להיפטר או להיפרד מאף חפץ בסביבתו ואף מוסיף ואוגר אותם.[1]

אצל רובנו, תנועה בין הקטבים הללו היא טבעית ונורמלית, אולי עם נטייה לכיוון מסוים באופן כללי או בתקופות מסוימות של חיינו.

תנועה בין קטבים פירושה נשימה בריאה – גם בתחום הסדר בבית!


בואו נסתכל על הקטבים ועל הדרך אליהם (מה דעתכן על התרשים היצירתי שלי?...)

בצד הימני רואים את הקוטב הקיצוני האחד עם התהליך שמוביל אליו – הלך רוח של דריכות תמידית וניסיון להחזיק את הסדר מתוך חשש לפרוץ הבלגן והלכלוך בבית באופן בלתי נשלט. המטרה הנכספת היא שהכל יהיה מבריק ושישרור סדר מופתי בבית בכל עת – ולפעמים זה גם מצליח, אבל רק לזמן קצר! כדי להחזיק סדר מופתי כזה בבית צריך צוות משרתים בנוסח בתי המלוכה – וזה גם בא על חשבון הרבה שמחת חיים, רגיעה ויכולת לשחרר ופשוט ליהנות לפעמים מלחיות ולעשות דברים בלי לדאוג לסדר תמידי.

בצד השמאלי רואים את הקוטב הקיצוני השני עם התהליך שמוביל אליו – נטייה להשאיר דברים לא עשויים, להזניח עשיית סדר יומית כך שדברים וחפצים ולכלוך מצטברים ומצטברים, עד שמשתלט בבית כזה בלגן שכבר לא ממש נעים לחיות בו. לנטייה הזאת יש הרבה צדדים טובים – למשל, היכולת להירגע, לשחרר ופשוט להיות, ולהשאיר את הדאגות לאחר כך; היכולת לקבל את המצב כפי שהוא ואת האנשים שמסביב כפי שהם, בלי צורך לשלוט בהם ובסדר שמסביב כל הזמן; והיכולת "לפתוח שולחן" יצירתי בלי לדאוג לבלגן – לעסוק בכיף במלאכות יד, בצביעה וכדומה, להתפלש קצת בבוץ – ולשחרר את עניין הניקיון המופתי שמקבל חשיבות משנית. החיסרון הוא שזה בא על חשבון ארגון וסדר, בהירות של מה נמצא איפה. בתוך בלגן קשה למצוא דברים וגם קשה למצוא סוג אחר של רגיעה – הסוג שבא מלשהות בסביבה שבה יש "שקט בעיניים", כי הכל נקי יחסית ונמצא במקומו, כך שנוצר מרחב לעשייה חדשה.


האם יש דבר כזה איזון דינמי?

בין הקטבים הקיצוניים הללו, ניתן ומאוד מומלץ לשאוף ליצור משהו שטוב גם ברוב שאר תחומי החיים – איזון דינמי. למה לא סתם איזון? כי "איזון" זה דבר סטטי. בשביל ששתי כפות המאזניים תישארנה בדיוק באותו המקום כל הזמן, אסור לזוז! איזון דינמי פירושו שהולכים קצת (או הרבה) לכיוון האחד – ואחר כך מאזנים זאת על ידי הליכה לכיוון השני. בעיקר עבור ילדים קטנים, אפילו טוב יותר אם זה נעשה באופן ריתמי יחסית – למשל, בזמנים מסוימים של היום מסדרים ביחד את הצעצועים, לפני ארוחת הערב, אחרי שלפני כן היה מותר לבלגֵן אותם כמה שרוצים ולהיות יצירתיים כמה שרוצים, כולל לבנות בית בסלון מבדים ורהיטים! גם עשיית סדר ביחד על בסיס שבועי היא טובה – וכמובן ישנו הסדר הלא קבוע מראש, שיבוא אחרי תקופה יצירתית ומבולגנת במיוחד שלא קבועה מראש. כלומר, כל עוד שומרים על תנועת מטוטלת יחסית סדירה, בין תקופות קצרות וארוכות של סדר לבין תקופות מקבילות של שחרור הסדר – נשמר איזון דינמי שמיטיב גם איתנו וגם עם ילדינו.


רעיונות לשמירה על הסדר בבית

הנה כמה רעיונותגם למי שנוטות לסדר כל הזמן וקשה להן עם בלגן בלתי פוסק, וגם למי שמתקשות בכלל לארגן חפצים ולהגיע לאיזשהו סדר:

1. תשאירי הרבה פחות משחקים זמינים ותחליפי אותם מדי פעם. רחימה בולדווין דאנסי בספרה "הינך המורה הראשון של ילדך" ממליצה על כך מאוד כמשהו שבעצם הרבה יותר טוב לילדים – שקט בעיניים, בחירה מוגבלת מתוך משחקים – ואז הדמיון מופעל הרבה יותר. באופן זה, את בעצם מפתיעה אותם כל פעם מחדש במשהו שהם כבר שכחו – וזה נותן דחיפה לדמיון ולחשק לשחק באותו משחק. ריבוי מופרז של משחקים זמינים, לעומת זאת, גורם הרבה פעמים אפילו שעמום, לכאורה, כיוון שהכל נמצא בהישג יד מן המוכן ואין בשביל מה להתאמץ.

2. אם קשה לך דווקא לסדר ולהתארגן – אני ממליצה מאוד על FlyLady (אכתוב על השיטה שלה פוסט נפרד) וישנם לא מעט מקורות השראה ותשדירים (פודקאסטים בלעז... נכון, רבים מהם באנגלית כי זה נגיש לי, אנסה למצוא ולהביא כאלה גם בעברית ומי שיש לה מוזמנת לרשום בתגובות!) שאני נהנית מאוד לקבל להקשיב ולצפות בהם וזה עוזר מאוד. באופן כללי, יכולה לעזור גם עצם ההחלטה עם עצמך להקדיש איזשהו זמן, כמה שתוכלי, להשתפר בנושא זה. דווקא כמה מן הבלוגריות ומפרסמות הסרטונים הכי פופולריים בתחום הסדר, הארגון והמינימליזם היום, מעידות על עצמן שהיו בכלל בלגניסטיות בעברן לפני שהפכו למארגנות מקצועיות! – למשל, קסנדרה באתרה Clutterbug.

3. מדי פעם אני מוצאת בבלוגים שונים טיפים שמאוד עוזרים להתארגנות כללית בבית שחוסכת המון עבודה ובלגן. דוגמא נהדרת לכך היא טיפ שכתבה אמא לשבעה ילדים(!) – "שימי שקית לכביסה לכל ילד בחדר שלו! ככה את מייתרת מספר רב מאוד של שעות עבודה רק במיון גרביים ושאר בגדים דומים..." זה אולי לא יתאים לכל אחת, אבל זה יכול להיות צעד משמעותי מאוד לאחרות, תלוי בנסיבות ובאופי...

4. אין ברירה, צריך לעשות פשרות. דוגמא לנושאים שחלקנו אולי היינו או עודנו בקונפליקט איתם בשלב כזה או אחר, מסיבות טובות, הם: מדיח כלים לעומת שטיפה ביד (שמלמדת את הילדים לשטוף כלים), כביסה ביחד לעומת כביסה לחוד, ועוד... – כל אחד ואחת וההחלטות שלה. לפעמים פשרה טובה יכולה להביא לך הרבה שלוות נפש, סדר ורגיעה.

5. פתחי לעצמך שיטה טובה להתארגנות עם חפצים שונים בבית והתמודדות עם בלגן. כיוון שהנושא מורכב ואני טיפוס ויזואלי ואוהבת שדברים נמצאים מולי בתור תמונה, שרטוט או תרשים זרימה, ועדיף בכמה שיותר צבעים (שאם לא שמתן לב עד עכשיו, זו אחת האהבות שלי – רק תראו את שפע הציורים שבהם אני מאיירת את ספרי הילדים שאני כותבת... )– אני מקווה שתתלהבו כמוני מהתרשים המובא למטה, שלקוח מתרשים שמצאתי באנגלית באתר כלשהו שעסק בנושא ולמרבה הצער לא שמרתי את כתובתו, עם כמה תוספות קטנות שלי. ייתכן שאפשר להוסיף שם עוד כמה חיצים, אבל זה נראה מבלבל מספיק גם ככה... :-)

כדי לשמור על בית מסודר ונקי במידה סבירה, (לא מושלמת – סבירה !!!) בימינו עתירי החפצים, האריזות, החפיסות, הצעצועים, המתנות השונות שאת חלקן אולי היית מעדיפה לא לקבל, ה"ירושות" בדמות כל מיני חפצים של אחרים במשפחה ומחוצה לה, שאולי לא נעים לך להגיד להם לא... – בימים כאלה, ממש חיוני שנפתח את היכולת להתמודד באופן שגרתי ושוטף עם ריבוי חפצים ובלגן.

תרשים לקבלת החלטות לגבי חפצים שלא יודעים מה לעשות איתם בבית ובחצר



[1] ** אני לא מטפלת ולא מתיימרת להיות, זו כתבה שנועדה לתת השראה, מנקודת מבט יצירתית ומתוך ידע מבוסס על קריאה וניסיון אישי, ליצירת סביבה נעימה בבית.

27 צפיות0 תגובות

פוסטים קשורים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page